התערוכה אודות ההיסטוריה של בית הדפוס הפרנציסקאני בירושלים, החל מיסודו בשנת 1847 עד 1948, נחנכה במילנו ב-27 בנובמבר באוניברסיטה הקתולית של הלב הקדוש.
זהו תיאור יוצא דופן של היעד של המאות של האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה בארץ הקודש.
אמצע המאה ה-10, ירושלים היתה תחת שליטת יד הברזל של העותומנים, הפרנציסקאנים היו הראשונים בפלשתינה שהדפיסו בערבית. זה היה עם היסוד של בית הדפוס הפרנציסקאני שלמרות הקשיים הרבים, אי שקט פוליטי, מגיפות ושתי מלחמות עולם, ולאחר מכן המצאות טכניות של תעשיית הדפוס, המשיכו לעבוד עד ימינו אלו.
תודות לכמות העצומה של חומר שעדיין נשמר במנזר של סאן סלבטורה – היכן שהכל החל – המאה הראשונה של בית הדפוס נבנה מחדש, גם מציע נקודת מבט נדירה של החלל הפנימי של בית הדפוס בין במאה ה-19 והמאה העשרים. התוצאה הינה ספר, הפרי של המחקר של אריאנה לאונטי , חוקרת היסטוריה בתחום של בית דפוס מודרני ועכשווי, חברה במרכז המחקר האירופאי של ספרי, בתי דפוס וספריות של האוניברסיטה הקתולית ולוקחת חלק במיזם של "ספרים כגשר של שלום".
ארבעת החלקים של הכרך מוקדשים לארבעה שלבים היסטוריים שנבחנים, החל מהשנים שבהם בית הדפוס נוצר (1847-1850), תודות לתרומות של הקומיסריאט של ארץ הקודש של וינה. הספר כמו כן עשיר באיורים ובתיעוד, כתוצאה ממחקר ארוך ודקדקני על ידי המחבר של הארכיב של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
כחמישים איש נכחו בחניכת התערוכה שכותרה הינו "המאפיינים של יעד: ההרפתקה שלבית הדפוס הפרנציסקאני בירושלים" במושבה של האוניברסיטה הקתולית. התערוכה בפנאלים נערכה ביוני בירושלים על ידי קבוצה של צעירים ששיתפו עולה מטעם מרכז המחקר האירופאי של ספרי, בתי דפוס וספריות, עם תמיכה של האגודה בעד ארץ הקודש, אולם עם פרוץ המלחמה של אוקטובר 2023 הפכה את מיקום התערוכה בעיר הקודש לבלתי אפשרית. המידע והחומרים והצילומים הגיעו מהספרייה הכללית, הארכיב ההיסטורי וממחלקת של המורשת התרבותית של הקוסטודיה. חלק מהסטודנטים שהדריכו שת הקהל בצפייה בפנאלים ובתצוגות הודפסו על ידי בית הדפוס גם הם נכללים בתערוכה.
לאחר מכן נערכה פרזנטציה של המחקר על ידי איראנה ליאונטי, ההיסטוריה של בית הדפוס הפרנציסקאני בין המאה ה-19 והמאה ה-20 הינם של בית הדפוס של ארץ הקודש שבמילנו משנת 2023 (350 עמודים, עלות = 5- יורו) שפורסם על ידי בית דפוס שממשיך לעבוד גם כיום עבור בית הדפוס הפרנציסקאני. זוהי מונוגרפיה העוסקת בסיפור מורכב. לא רק ביחס לבית דפוס אלא גם לקוסטודיה עצמה, ולמחויבות החברתית, תרבותית וחינוכית מצד הפרנציסקאנים באמצעות ההדפסות שלהם.
הדיקאן של הפקולטה לאמנות ופילוסופיה, אנדריאה קנובה, ביטאה את הכרת התודה של האוניברסיטה על היוזמה מסוג זה שהינם סימן של שלום ותקווה בתקופה מהחשוכות ביותר עבור כל האנשים בארץ הקודש.
אדוארדו ברבירי, מרצה בהיסטוריה של הספר וההוצאה לאור ומנהל מרכז המחקר האירופאי של ספרי, בתי דפוס וספריות, הזכיר את החלפת מערכת היחסים שקיימת בין הקוסטודיה של ארץ הקודש ובין המלומדים בתחום של הספר באוניברסיטה הקתולית. הוא הדגיש את התעוזה של הפרנציסקאנים ביחס למקורות של בית הדפוס, כשמדפיסים בערבית בפלשתינה כשהיה אסור על ידי חוקים עותומניים כשלאחים הפרנציסקאנים לא היו יכולות כלכליות ומיומנויות טכניות. אולם היו אלו אנשים שהי כה עקשנים בקשר למיזם זה שהינו טוב שהם מימשן אותו. אפילו עם אלפי בעיות ואי הבנות, החזון שלהם היה ברור", הוסיף ואמר ברבירי. "להפוך אך את האנשים לבוגרים, נדרש בית ספר וספרים הינם נדרשים לבתי הספר, דבר פשוט אולם לא מובן מאיליו.
מריה פיה אלברציוני, היסטוריונית לתקופת ימי הביניים שהינה חלק מהמומחים של האוניברסיטה הקתולית ובתחום של ההיסטוריה של הפרנציסקאניזם, העריכה את העושר של התיעוד, כולל צילומים, שבכרך, כשמדגישה א הקשר ביניהם ובים הפעילות של בית הדפוס (היחידי שבו צעירים פלסטינים היו מעורבים בהדרכה ובעבודה) ובין היעד שפרנסיס העניק לאחים בפרק 16 של החוקה שלא אושרה. אלסנדרו טדסקו, מלומד בתחום מחקר ביבליוגרפי וכמו כן גם מרצה באוניברסיטה, שבדומה לגב' ליאונטי, חקר לאורך זמן רב בספרייה של סאן סלבטורה ובחן כיצד המונוגרפיה גם הינה נגישה גם בעבור מי שאינו מומחה. העריכה אפילו מרהיבה יותר בחלק מהעמודים המתארים את האנשים, העובדים ואירועים תרבותיים הקשורים להיסטוריה של פעילות פרודוקטיבית בהקשר לארץ הקודש שהזדחלה אחרי המהפכה התעשייתית השנייה והשלישית. עבור טדסקו, המחבר הצליח לארגן כמות אדירה של מידע שנלקח מהמסכים של הארכיב ההיסטורי של הקוסטודיה במנזר של סאן סלבטורה (מכתבים, רשומות של חשבונות, יומנים של מנהלים, קטלוגים שפורסמו ועוד); ממסמכים בספרים, כלומר – ארכיב עצום של פרסומים (ספרי דת, ספרי לימוד, פרסומים בשפות שונות ואלפאבתים); וממחקרים שבעבר הוקדשו לציון הישגים, בייחוד מהאב אוגוסטין ארק (1884-1984) והאב קלאודיו בראטו (1920-2009).
הכרך מקבץ יחדיו הן את ההבט של מיסיון/יעד והן של האנשים של הפרנציסקאנים וסיפורים אנושיים של מי שהחל עם בית הדפוס והבטיח את פיתוחו משך העשורים הבאים.
מכונות וכלים, התרומה הטכנולוגית, מקרים של מאפיינים, תיאורים דקורטיביים, מכבשים וחלקי מכבשים כל החומרים הללו נזנחו בחדרים עזובים ונתגלו מחדש, קוטלגו והועשרו במהלך המחקר כשהיעד הוא שהתערוכה הינה מעין לפיד לכך.
התערוכה באוניברסיטה הקתולית תישאר פתוחה עד ה-1 בדצמבר, בי השעות 9 בבוקר עד 6 בערב. ניתן לקבל הדרכה בחינם בכל יום בין השעה 12-14.
Francesco Pistocchini
