עזרה וסיוע לארץ הקודש

במהלך המאות שחלפו, האפיפיורים לא רק שחידשו את אמונם בפרנציסקאנים בהערכה חוזרת בתפקידם כשומרים הלגיטימיים של המקומות הקדושים, אשר הופקדו בידיהם ע"י הוותיקן [הכס הקדוש] בשנת 1342, אלא הם גם תמכו בהם בכל היבט מחייהם, ברמה דתית וגם כלכלית, חברתית ופוליטית. מספיק לזכור את ההרשאה לעסוק ברפואה בבת החולים שבהר ציון לטובת חולי ונזקקים (1), ובמאות שלאחר מכן (2), את הפריבילגיות ואת כתבי המחילות (3), את ההגנה על זכויותיהם ועוד. יותר ממאה צווים מטעם האפיפיורים התייחסו לארץ הקודש, ומספר דומה של צווים ומכתבים של העדה עבור הפצת האמונה אשר מסייע לבנים של פרנסיס הקדוש ביעדם בארץ הקודש (4).
היבט יסודי לתמיכה זו הינה ועודנה "המגבית למען ארץ הקודש" אשר ידועה בלטינית כ"קולקטה פרו לוקיס סנקטיס" [מגבית עבור הקומות הקדושים]. יהיה זה מתיש לסקור את כל התערבויות של הממסד האפיפיורי לטובת המקומות הקדושים ולצרכים של הנוצרים החיים בארצו של ישוע (5). נגביל את עצמנו לאלו של פאול ה-6, אשר באמצעות התוכחה שלו "נוביס אין אנימו" (הצרכים של הכנסיות שבארץ הקודש) (6), מתאריך ה-25 במרץ 1974, העניק דחיפה עצומה לטובת ארץ הקודש. האפיפיור, שהלך באותו תלם כמו קודמיו, העלה את עבודתם של הפרנציסקאנים על נס והדגיש את הצורך לשתף יותר נוצרים מהעולם בשיתוף פעולה ומאז המאה ה-19, הפרנציסקאנים הרחיבו את "פעילותיהם החברתיות, של הצדקה והחסד, התרבות ושל הנדיבות" בארץ הקודש ועבור הנוצרים המקומיים חסרי האמצעים. האפיפיור פאול ה-6, לאחר שציין כי בהיסטוריה, "האחרים הפרנציסקאנים הפנו ישירות חלק נכר מזמנם לאסוף כספים ותרומות, היעד של עבודה זו קיבל את התואר של מיופה כח או קומיסיריאט של ארץ הקודש", המזכיר כי בזמנים מודרניים הצרכים עולים ומסיבה זו האפיפיורים עסקו ב"מגבית לטובת ארץ הקודש".

בהקשר זה, האפיפיור חידש את הוויסות שנמסר לו מקודמיו וציין את הסידורים הבאים:
 

1. "המגבית תימסר לקומיסר יאט של ארץ הקודש הקרוב ביותר, "
2. “ואשר פעילותו היום כבעבר הינה חשובה כל כך, כך אנו מאמינים – אמר האפיפיור – ועדין תקפה ופונקציונאלית, או שתימסר ע"י כל אמצעי הולם אחר”;
3. העדה עבור הכנסיות המזרחיות תקבל את "הקוסטודיה של ארץ הקודש ואת ההיררכיה המקומית] ביחס ליכולותיה, ותוכל להמשיך בעבודתה ויש לפתחה בעתיד אף יותר."

בעשורים שעברו, העדה עבור הכנסיות המזרחיות היתה מעונינת, בשם הוותיקן, בלהראות ולהדגים את צרכיה של ארץ הקודש ואת הנהלים שהועלו ע"י פאול ה-6, כולל אלו שהתייחסו לנושא של הקומיסריאטים (7). בשנים האחרונות, 80% מהתרומות שנתקבלו ע"י הפרנציסקאנים יועדו לעבודה חברתית וקהילתית ורק 20% יועד למקומות הקדושים וחשוב לזכור כי הקוסטודיה מקבלת 65% מהתרומות, בשעה ש-35% מתרומות אלו מיועד למוסדות אחרים הפועלים בארץ הקודש. הפעילות של הפטריארכיה הלטינית, עקב המנדט שקיבלה מהוותיקן, נתמכת ע"י אבירי כנסית הקבר וע"י מוסדות אחרים.
 

Ad ea quae piorum (1) ראה, אורבאנו ה-6, (11 ביוני 1384)
(ה-7 ביולי 1670)Cum sicut (2) ראה קלמנט ה-10 
(ה-10 בינואר 1455)Et si ex debito (3) ראה קליקסטו ה-3
(4) ראה האב וורניארו, דברי הדברים. כרך השלמה, ספר 4, פרקים 52-53, בתוך: ג' גולובויביץ, ספריה...9, 148-160, מזכירים את חלק מהם.
(5) ראה גם, בין היתר, מרטין ה-5, הצו מה-14 לפברואר 1421, ב-בולאריום פרנציסקאום, חלק 7, רומא 1904, מס' 171, אשר מעניק "את הרשות לקוסטוד ולאחים הפרנציסקאנים שבהר ציון לייסד קומיסריאטים של ארץ הקודש, אשר יהיו אחראים על המגבית בקרב המאמינים"; קליקטוס ה-3 מתאריך ה-10 לינואר 1455: האפיפיור מעניק עוצמה וכוח ל"קוסטוד של הר ציון ולאחים הפרנציסקאנים שבארץ קודש...לשלוח אחים לכל המקומות בעולם לאסוף תרומות עבור שמירה על המקומות הקדושים"; סיקסטוס ה-5, "נוסטרי אופיצי" (1589): לייסדאת שלושת המועדים או הימיםם – שלושה ימי ראשון או חגים שבהם יתקבלו תרומות עבור ארץ קודש; אורבנו ה-8, "אליאס פליצאס רקורדציונס" (1642), בצו הדיפלומטי ושל הפריבילגיות....., אוגוסטה טורינו רום 1868, חלק 15, עמ' 320-234, צווים שבהם המגבית תיעשה לפחות פעמיים בשנה; אינוסנט ה-10, "סלבטוריס אט דומיני נוסטרי" (1645), ראה לעיל, 403-404; פיו ה-6, "אינטר צטרה" (ה-31 ביולי 1778), אשר מזכיר את כל השירותים מכל הסוגים שהפרנציסקאנים מבצעים לטובת הנזקקים; ליאון ה-13, "סלבטוריס אק דומיני נוסטרי ג'זו כריסטי" (26 בדצמבר 1887), חלק 7 (1988), 17-18, אשר מפחית ליום אחד של תרומה אשר יתרחש או יום שישי הגדול או בכל יום אחר בשנה לפי בחירה; פיוס ה-10, "אד סובלבנדאס טרה סנקטה נססיטאטס" (23 באוקטובר 1913); בנדיקטוס ה-15, "אינקליטום פרטרום מינורום קונדיטוראם" (ה-4 באוקטובר 1918), 19181, 437-439, הטוען כי התרומות שנאספות יכולות להישלח אל הקומיסריאט הקרוב ביותר והם יהיו אחראים לשלוח אותם מוקדם עד כמה שניתן לקוסטוד; יוחנן ה-23, "סקרה פלסטינה לוקה" (17 באפריל 1860) בתוך אאס כרך 1 (1960) 388-390.
(6) פאול ה-6, "נוביס אין אנימו" (כרך 5, 153-187; ביחוד מס' 171-187).
(7) ראה, העדה עבור הכנסיות המזרחיות, "כפיי שידוע" (המגבית עבור ארץ הקודש) (ה-31 בינואר 1979) (כרך אס 1, 692—95); השנה הנוכחית הינה השנה של מרים (המגבית עבור ארץ הקודש) (ה-9 בדצמבר 1987) (כרך 10, 2400-2403). בכל שנה, העדה כותבת מכתב ומייעדת אותו לכל הקהילות בעולם, ומזכירה להם לגבי החובה של איסוף מגבית עבור ארץ הקודש וליעדיה הספציפיים.