עין כרם: יום החג של הביקור של מרים

כאשר מרים הבתולה ביקרה את חנה [אליזבט] והאישה שמעה את הברכות שלה, הילד רקד ברחמה והיא בירכה את מרים. לאחר מכן אימו של ישוע אמרה את התפילה של "מאניפיקאט" (ספר הבשורה לפי לוקאס, א:39-56). האפיזודה מספר הבשורה באופן מסורתי מאמינים כי התקיים בעין כרם, כפר של כהנים מחוץ לירושלים, היכן שמשפחת בעלה של חנה, זכריה, התגוררה. המזמור של"מאניפיקאט", בשפות רבות ומגוונות ממוקם בכניסה למקום הקדוש של עין כרם, היכן שהאחים הפרנציסקאנים עורכים את סעודת האדון הטקסית ב-31 במאי, יום החג של הביקור.

במהלך האירוע, שני אחים של הקוסטודיה של ארץ הקודש קיבלו את התפקיד של הקורא ו-14 אחרים את תפקיד השמש.

"ראו בזה חסד להיות מסוגל לקבל תפקידים אלו, המקושרים לדבר האל ולהוחדה  [אוכריסטיה], ביום החג של הביקור של מרים הבתולה המבורכת לחנה  הקדושה", אמר הקוסטוד של ארץ הקודש בדרשה שלו."מרים הצעירה אשר ממהרת לבת דודתה הינה דוגמא לדמות רבת עוצמה של שמשמעו לקבל את דבר ה' כך שהוא נהיה בשר, אולם משמעו גם כן להעביר את דבר ה' שהיה לבשר  ולתת אותו בשמחה. שני התפקידים הם בישורת של מורים ושל שמשים, שלומדים ממרים.". הרגע שבו מרים מקבלת את פניה של חנה, לפי הקוסטוד של ארץ הקודש, אינו זמן למפגש פורמאלי ושל ברכות קונבנציונאליות, אלא הפועל ביוונית שבו יש שימוש לומר שמרים בירכה את חנה כולל מימד פיזי:  זה מספר לנו שהברכה מתקיימת עם שתי דמויות מחובקות.

"אם הנך רוצה לשרת את האל, זכור זאת ולאחר מכן למד זאת: מרים קמה ויוצאת במהרה ונשארת לשרת לתקופה ארוכה. אל תהיו עצלים, לכן, במתן שירות", הוסיף האח פאטון (הדרשה המלאה כאן).

המקום שלפי מסורת ממקם את הבית של זכריה וחנה, היכן שמרים פגשה ת בת דודתה, נצמא כיום בקריפטה של הכנסייה של הביקור, מערה קטנה עם ציורי קיר של הסיפור של האפיזודות משלושת ספרי הבשורה הקשורים למקו זה. אחד מציורי הקיר מספר לנו שיוחנן המטביל גם לקח את הסיכון שייהרג על ידי המלך הורדוס, ועל מנת להימלט מהטבח הסתיר את אימו בסלע חצי חצוב בקיר הימני של המערה. בדיוק במקום זה, האחים הפרנציסקאנים והמאמינים הלכו בתהלוכה לתוך הקריפטה של הכנסייה, בסופה של סעודת האדון הטקסית של חג הביקור.

בארץ הקודש משך 30 שנה והאח הממונה האחראי על המנזר של הביקור, האח ניקולאס מרקז-גואטירז, מספר לנו כיצד שנה זו הינה מיוחדת: "למרות שהמגיפה עדיין קיימת בעולם, כאן המצב שונה ומאפשר לנו ככנסייה מקומית, לחגוג את יום החג השנה בטקסיות רבה ועם מספר רב של מאמינים". לאחר תקופה ארוכה של סגר עקב נגיף הקורונה, שעות הפתיחה במקום הקדוש של הביקור עבור עולי רגל ומבקרים נשארו, אולם שעות הפתיחה צומצמו ליום שלישי ליום ראשון בין השעות 09:00-12:00.

בעבר המקום היה בתחת אחריותם וטיפולם של נזירים ארמניים במאה ה-14, אולם המקום הקדוש נרכש על ידי הפרנציסקאנים בשנת 1679. הארכיטקט האיטלקי אנטוניו ברלוצי בנה את הכנסייה העליונה בין השנים 1938-40 ובחזית ישנו קישוט של פסיפס (מאת ב' ביאגטי)  שעדיין בוהק משך השעות של אור יום.

 

ביאטריס גוארארה