המדליה של עולי הרגל
מהי המדליה של עולי הרגל?
הצלב של עולי הרגל הינה מדליה בצורת הצלב של ארץ הקודש שעדיין ניתן לכל מי שעורך את המסע לארץ הקודש ולמי שמבקש אותו במפורש.
כבוד דתי זה החל על ידי האפיפיור ליאו ה-13 בשנת 1900 ולכן הוא מכונה הכבוד של האפיפיור ליאו ה-13 או הצלב של ליאו. המדליה, שבמאה שעברה ליוותה והגנה את עולי הרגל במסען הבייתה מארצו של ישוע, מהווה עדיים סימבול חשוב של דבקות ושל כבוד של המקומות הקדושים של היום.
תודות להענקת מדליה זו, לאחר העלייה לרגל למקומות הקדושים ולמתן תרומה, הקוסטודיה של ארץ הקודש יכולה לסייע לאנשים בארץ הקודש, על ידי תרומת הסכומים שניתנו עבור העניים והנזקקים בקהילות המקומיות.
ההסבה של האפיפיור ליאו ה-13 לכולי הרגל
לפי ג'רום הקדוש, עליה לרגל למקומות הקדושים החלה מיד עם עלייתו השמיימה של ישוע המשיח. משך המרות, הנוצרים רצו לבקר ולהתפלל במקומות שבהם נולד וחי ישוע (בית לחם, נצרת וירושלים). אי לכך ארץ הקודש הפכה ליעד פופולארי מאד לעלייה לרגל למרות המורכבות והמסע המסוכן על מנת להגיע אליה. עולי הרגל החזיקו, כפי שגם כיום, "הוכחה" למסע שלהם: שרידים קטנים, קומץ אדמה מהמקומות שביקרו בהם, מים מנהר הירדן וחפצים של דבקות שהינם גם נחשבים כהוכחה ציבורית שאכן ביצעו את העלי לרגל.
מספר עולי הרגל לארץ הקודש על בהדרגה, בייחוד בתקופה של מחצית המאה ה-19. האפיפיור ליאו ה-13 (1810-1903 ) שברך ועודד את עולי הרגל במסעם ארץ הקודש, רצה להעניק סימן של אישור ובה בעת רצה ליצור מזכרת מיוחדת בעבור מסעם.
לכן הוא ייסד, בצו אפיפיורי ב-2 במאי 1901, את המדליה של עולי הרגל, הצלב של ירושלים, כך שכל מי שערך את מסע העלייה לרגל הקדוש, יהיה לו סימן מוחשי להישג שלו ולחוויה שנחרט בליבו.
כל הסצנות המתוארות במדליה מעוררות את התרחשותם בארץ הקודש: התקווה הינה שבהכרה זו תוכל להיוותר עולה רגל שארץ הקודש מלמדת, החסד שהם קיבלו ואת המפגש שהיה להם, כמו כן גם להזכיר להם את מה שישוע עצמו מבקש: "שאו אותי כחותם על לבבכם, כחותם על זרועך: (שיר השירים, ח:6).
תיאור ומשמעות
כיום, חלק מהתנאים הנדרשים בצו האפיפיורי הנ"ל אינם הכרחיים עוד, אולם חלקם עדיין בתוקף. עדיין אין זה רגיל לאות אנשים העונדים מדליית עולה הרגל על החזה בצד שמאל, כזה מראה שנערכה עלייה לרגל, אלא רק בטקסים דתיים, בתהלוכות או בעליה לרגל ובנוכחות האפיפיור. האות המקודש מורכב מסרט משי אדום עם ארבעה פסים כחולים בהירים במרכז; פס לבן נמצא בשני הקצוות עם פס צהוב כהה.
המדליה עשויה מברונזה, כסף או מכסף מצופה זהב. בקדימה של המדליה היכן שהזרועות מצטלבים, ישנו את הפנים המוקטנות של לאו ה-13 עם כיתוב של ליאו ה-13 פ.מ קריאטיב אננו [שנה] 1900 [נוסד על ידי האפיפיור לאו ה-13 בשנת 1900]. ארבעה רזים מיוצגים בכל אחד מפסי ההצלבה: הבישור (למעלה), המולד (שמאל), הטבילה (ימין) וייסוד ההוחדה (תחתון).
החל מצד שמאל ובכיוון השעון, ישנו ביטוי [בלטינית] כריסטי אמור קרוסיפיקסי נוס" [אהבת ישוע הצלוב מושכת אותנו] . מילים אלו הן ברוח של שאול הקדוש, שאמר לקורינתים "החלטתי אז שלא לדעת דבר בקרבכם זולת ישוע המשיח והוא – צלוב" (האגרת הראשונה אל הקורינתים ב, 2). זהו כל מה שעולה רגל הינו: וידוי של אמונה בישוע המשיח שמת וקם לתחייה בארץ אותה חצה ברגל.
בחלק ההפוך של המדליה, במרכז, ישנה דמות חרוטה של ישוע המשיח שקם לתחייה; אפיזודות מהייסורים מתוארות בפסים המוצלבים: ישוע מת בגת שמנים (למעלה), ההצלפה ששל ישוע (שמאל), ישוע לובש את כתר הקוצים (ימין) וישוע נצלב (למטה).
בקצוות, משמאל בכיוון השעון, מופיע משפט [בלטינית] "סיגנום סאקרי איטינאריס הירוסולמיטאני" [מזכרת ממסע עליה לרגל לארץ הקודש]. אי לכך המדליה הינה סימן ברור לעין של התנסות שנשארת חצובה בלב עולי הרגל. כל הסצנות מזכירות מקום,, תפילה ייחודית ואנשים שפגשו, כשהלכו בדרכים של ארץ הקודש ונתנו לעצמם להכניס לתוכם את דבר ה'.
הקלף
למדליה נלה אישור הכתוב על חיקוי של קלף (42 ס"מ על 30 ס"מ בקירוב). המסגרת מורכבת מפרחים ומכתבי יד מסוגננים, וניתן לזהות את: הסל של הקוסטודיה של ארץ הקודש (למעלה, במרכז), האדיקול של כנסיית הקבר - ירושלים (למטה, צד שמאל), בזיליקת הבישור - נצרת (למטה, שמאל), מערת המולד - בית לחם (למטה, במרכז), חדר הסעודה האחרונה – ירושלים (למטה, צד ימין), הבזיליקה של הסבל – ירושלים (למעלה, צד ימין).
בצדדים של האישור, באמצע, ישנו איור של הפנים של המדליה שלל מדליית עולי הרגל (צד שמאל) ושל הצד האחורי (מצד ימין). הטקסט המודפס בלטינית משמעו:
האח הפרנציסקאני [שם] האחראי על הר ציון הקדוש ושל כנסיית הקבר של ישוע המשיח האדון, הקוסטוד של כל ארץ הקודש ומשרת ענו של האל, אל [ אדון / גברת] (שמות), הנאהבים על יד המשיח. תחת סמכות האפיפיור, אנו רשאים להעניק את האישור על וידוי של האמונה את המדליה של עולי הרגל למקומות הקדושים, באמצעות הכרת הכבוד (ברונזה, כסף או זהב) והחלטנו לכבד את הדבקות שלך, תודות לכך שבאת לכאן על מנת לתת כבוד למונומנטים הקדושים של הישועה האנושית, כך שפירות הזיכרון של דרך קדושה זו ושלמו על ידך ומי ייתן ויחיו בליבך לעד.
ניתן בירושלים בתאריך ______
הקשר בין עולי הרגל והנוצרים של ארץ הקודש
כיום, יותר מבעבר, הנוצרים של ארץ הקודש ממתינים לתמיכה מעולי הרגל שהינה רוחנית, כלומר – בתפילותיהם ובהכרת הנוכחות שלהם בארץ זו היכן שהם שוקדים על המסורת של הכנסייה החייה. אולם זה גם חשוב שיש להכיר את מצבם: עליה לרגל הינה סייעת להם הן מבחינה כלכלית ומקומות עבודה.
קבלת המדליה של עולי הרגל של האפיפיור לאו ה-13 הינה הוכחה לקשר שנוצר בין עולי הרגל והתושבים של ארץ הקודש. האפיפיור שאול ה-6 אמר: "אחים אלו, החיים היכן שישוע חי ומסביב למקומות הקדושים, הינם היורשים של הכנסייה העתיקה שהינה תמיד הראשונה, כנסיית האם של כל הכנסיות יש להם את היתרון לפני האל ולנו יש חוב רוחני גדול להם: הם לוקחים חלק בכל יום באופן מיוחד בסבלו של המשיח. אם הם לא היו שם עוד, החום והעדות היו נעלמים באותה דרך והמקומות הקדושים הנוצרים בירושלים ובפלסטין היו הופכים למוזיאון." אלו המילים שעדיין רלוונטיים באופן מפתיע גגם כיום.
מי יכול לבקש את המדליה של עולי הרגל?
המדליה של האפיפיור לאו ה-13 מוענקת על ידי האב הקוסטוד של ארץ הקודש יחד עם אישור נלווה. המדליה והאישור ניתנים אך ורק לעולי רגל קתולים אשר:
הולכים פיזית לעליה לרגל למקומות הקדושים
תורמים על מנת לתמוך בכנסייה המקומית
המטרה של אות הכבוד של האפיפיור לאו ה-13 הינה להעצים את חווית העלייה לרגל שנחוות בארצו של ישוע, ולכן המדליה אינה יכולה להינתן למי שטרם ביצע עליה לרגל בארץ הקודש, כפי שמתבטא באישור על הביקור ועל הדבקות למקומות הקודשים. מסיבה זו, כל מדליה של עליה לרגל לארץ הקודש (ללא קשר לצורתה, גודלה או החומרים שלה) אינה מוענקת ישירות על ידי הקוסטודיה של ארץ הקודש, ולכן אינה חוקית ואינה מורשית.
כיצד והיכן יש לדרוש את מדליית עולי הרגל
ניתן לבקש את מדליית עולי הרגל מהמזכיר של הקוסטודיה בכתובת האי-מייל הבאה שבועיים לפני מסע העלייה לרגל
יש לרשום את השם הפרטי ושם המשפחה בטופס הבקשה כמו גם היום שבו ירצו לקבל את המדליה.
המדליה עשויה מברונזה, כדף וכסף מצופה זהב: על המבקש לבור את החומר המועדף. ברך כלל הבחירה מתבססת על אורך השהות במסע העלייה לרגל או מספר הפעמים שנערכה עליה לרגל בארץ הקודש.
סכום התרומה הוא משתנה – תלוי בהאם המדליה הינה מברונזה, כסף או כסף מצופה זהב; על מנת לתרום – יש לפנות למזכיר של הקוסטודיה בכתובת האי-מייל הנ"ל.
הכבוד הוא אישי בלבד - כפי שמשתמע מהשם הפרטי משם המשפחה שעל גבי מסמך הנלווה אולם, אפשרי לקבל יותר ממדליה אחת, אולם עם מספר שמות באישור הנלווה באם מספר אנשים שחיים יחד (זוג או משפחה) הולכים יחד למסע עליה לרגל.
המדליה אינה נשלחת בדואר ולכן יש לקבלה באופן אישי מהמשרד של המזכיר של הקוסטודיה, הממוקם בקומה הראשונה של הקוריה, במנזר של סאן סלבטורה בירושלים, בסמוך לשער החדש.
המדליה של עולי הרגל מוענקת על ידי הקוסטודיה באופן פרטי למבקש (או מבקשים)9 על ידי האחים הפרנציסקאנים או על ידי הצוות של המשרד של המזכיר של הקוסטודיה.
