כ-50 צעירים בגילאי 13-20 השתתפו בפעילויות של מחנה הקיץ "קנופוורק" בין-דתי שהינו יוזמה של האגודה האוסטרית-קתולית "חדר הסעודה האחרונה", באזור קרינתיה בין התאריכים 7-13 באוגוסט. בקרב המשתתפים נכללה גם קבוצה ממכון מאניפיקאט, בית הספר למסוקיה של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
"כאשר הצענו את היוזמה לתלמידים שלנו, הם כולם התלהבו לגבי ההשתתפות", אומר האח הפרנציסקאני אלברטו פראי, המנהל של מכון מאניפיקאט. "עבורנו זהו אתגר גדול לקבץ יחד נוצרים, יהודים ומוסלמים לדבר שאינו קשור ללימוד של מוסיקה במערכים שונים ביחס לרגיל [בתחום זה]. כאן, בארץ הקודש דו קיום קל יותר, משום שהם חלק ממערכת היחסים של היום יום: זו התנסות שונה. המשלחת ממכון מאניפיקאט כללה 14 תלמידים שמייצגים באופן שווה את שלושת הדתות המונותיאיסטיות, ואליהם הצטרפו צעירים מקומיים שביקשן להגיע לכפר טרופולאך, הממוקם בדרום אוסטריה, ב-קרינתיאה, אשר אירח את ההתנסות.
"אין זו רק סדנה, אלא שבוע של מפגש בין-דתי והתנסות הכרוכה במוסיקה", ממשיך ואומר האח פראי. "כבית ספר למוסיקה, להיות מוכן ולהיות קבוצה, עלינו להיפגש מספר פעמים על מנת ללמוד שלוש שירים למקהלה לשאר הצעירים:אחד בערבית, אחד בעברית והשלישי – בלטינית".
ההתנסות הינה תולדה של מפגש עם הסמינריסט ממוצא הודי, המשתייך לאזור הבישופות של וינה, אנסון סמואל, שהינו אחד המייסדים של האגודה המקדמת ויוזמת, וכמו כן שהה שנה בירושלים במסגרת קורס בתיאולוגיה. במהלך התקופה שבה שהה בארץ הקודש, אנסון גם השתתף במכון מאניפיקאט, כשלמד פסנתר ושירה, ודבר זה אפשר לו להציע יוזמה מיוחדת למכון [מאניפיקאט] וזאת משום שהחל מיסודו של המכון תמיד היה מאפיין בין-דתי.
"האגודה תמיד ראתה בעצמה חשיבות רבה כגשר בין דתות", האיר האח אלברטו. "בתחילה, הם קידמו פעילויות דתיות, מוסיקאליות, דרמה וספורט עם מאפיין נוצרי בקהילות כפריות קטנות שלהן אפשרויות כלכליות דלות. השנה, עקב המגיפה שאינה מאפשרת לצאת, הם החליטו לשנות ולהסב את "הבית שלהם" למקום של דו-שיח בין-דתי".
חדר הסעודה האחרונה" הינה אגודה המקדמת את חיזוק הערכים האנושיים הבסיסיים באמצעות תמיכה בצעירים מכל המעמדות החברתיים על מנת להבטיח התנסות של צמיחה אישית (הן באוסטריה והן בהודו) והחזרה לשיטת בית הספר (בייחוד בהודו). מה שהאגודה מציעה הינו מקום שבו שאלות של חיים ושל אמונה ניתן לדון בהן באופן חופשי והיכן שצעירים יכולים לגלות ולפתח את העצמי שלהם באופן מעמיק ביותר.
הנושא של מחנה הקיץ היה השנה ספר איוב, שכולל בתוכו מקרו-תימות כגון סבל, תקווה וחברות, שמשותפים לשלות הדתות המונותיאיסטיות אולם גם את התפקיד של האל בתקופה של אתגרים רגים ועצומים לעבור האדם.
המיזם הסופי היה יצירה מוסיקאלית אודות ספר איוב, שנכתב על ידי הצעירים באגודה זו, שעליו עבדו הצעירים משך אותו שבוע, אם כי הוצעו להם פעילויות שונות של משחק ועבודה: מיצירה של המערכות, דרך חזרות בשירה, מוסיקה, ריקוד ומשחק.
במקביל לפעילויות השונות היו גם מפגשים של תפילה, כולל תפילה בין-דתית וסיום עם ארוחת שבת.
"התקווה הינה לפתוח את בית הספר שלנו ליעד פנימי: לא רק לאמן מוסיקאים, אלא [לאמן] אנשים שיהיו מסוגלים לחיות יחד ולהיות פתוחים לדתות אחרות ולהיות פתוחים לכלל האנושות", סיים ואמר האח פארי.
ג'ובאני מלספינה
