מהבלבול של מגדל בבל לאחוד של סיפורים, תרבויות ושפות. זוהי החוויה של 55 צעירים בגילאי 13-21, שלקחו חלק בחנה הקיץ השלישי של "קנופוורק" בין התאריכים 27 ביולי עד 5 באוגוסט. זהו מחנה קיץ בין דתי ומוסיקאלי שזוכה לקידום על ידי מכון מאניפיקאט של ירושלים , בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה של ארץ הקודש, חדר הסעודה האחרונה, אגודה של מחוז הבישופות של וינה והארגון הגרמני "אמונות בצליל" של ברלין. לאחר אוסטריה וגרמניה, השנה מחנה הקיץ התקיים באיטליה. הצעירים, יחד כ-20 מדריכים פעילים, נשארו במרכז מריהפולי ב-קסטלגנדולפו. המרכז הינו חלק מהגנים של הארמון האפיפיורי (עד לפני מספר שנים היה מעונות של האפיפיור) ומנוהל על ידי התנועה הפוקולארית.
שזירה
המילה "קנופוורק" משמעה שזירה או רקמה. זה מתייחס לדבר מה שהוא שזור עם חוטים צבעוניים שונים, במקרה זה סימבול לתרבויות וזהויות שונות. צעירים או מרקעים תרבותיים ותרבותיים מאוסטריה, גרמניה, איטליה וירושלים הגיעו יחדיו לחוויה חינוכית. הם כללו גם חלק מהתלמידים של מכון מאניפיקאט של ירושלים. סך הכל 14 צעירים – נוצרים, יהודים ומוסלמים – נתלווה אליהם המנהל של המכון, האח הפרנציסקאני אלברטו ח' פארי, ו-אנג'לי וילהלוז, שהתלוותה לחוויה זו כתלמידה וכיום כאחד המדריכים הפעילים של המחנה ברומא, אליהם הצטרפו ג'וליאנה מטיני, סגנית מכון מאניפיקאט ו- אלסנדרו קספולי, חבר במועצת המנהלים. באמצעות מוסיקה, פעילויות ויצירתיות, אולם גם באמצעות דו קיום, בעשרה ימים הצעירים עברו מבלבול התחלתי לשזירה של חוויות ושפות, בהקשר של דו שיח, הכלה ודו קיום של שלום.
מעבר לבלבול
"בלבול, המגדל האחורי של בבל" היה הנושא של מחנה הקיץ הפעם. הסיפור של מגדל בבל מייצג מסורות דתיות שונות ועבור הצעירים לא היה זה זר אלא מוכר באופן זה או אחר. באמצעות פעילויות, סדנאות, משחקים ותקופות של מדיטציה ודיון, הצעירים הרהרו אודות הנושא של הבלבול ושל הגיוון ובנו הכלה ודו קיום של שלום. היו גם רגעים של תפילה של כל דת, שבה הצעירים יכלו לקחת חלק בחופשיות וגם היה זמן לטבול באגם של קסטלגנדולפו. "ערבבנו אותם יחד עד כמה שניתן", אומר האח אלברטו, "הן מבחינת שפות שלרוב לא מדברים בהן והם צריכים להגיע למקום של נוחות. זה נכון שהיה קצת קשה, משום שכולם, בהתחלה, ניסו להישאר עם החברים שלהם אבל..... הקסם של המפגש לבלב." השפות השונות הדהדו בכל המסדרונות של המרכז, לא עוד גבולות בין הקבוצות השונות אלא אפשרויות חדשות עבור כל פרט להכיר מישהו שונה ממנו. כמו גוף שחלקיו שונים זה מזה אולם תורמים ליציר יחידה הרמונית.
הסליל
זה מתחיל ישר מהגוף והפונקציות השונות של החלקים השונים – רגליים, ברכיים, בטן, חזה, פה, עיניים – שהצעירים "בנו"מהם את מגדל בבל שלהם, בייחוד עשו שימוש בטכנולוגיות חדשות. חלוקה לחמש קבוצות הם יצרו סלילים - קטעי וידיאו קצרים בפורמט אנכי, יצרו באמצעות מספר דמויות או קליפים של וידיאו - שבהם סיפרו את הסיפור של מגדל בבל שלהם, החל מהרגליים ומהקרקע עד שהגיעו אל הראש והשמיים. כל העבודה התמקדה והתכנסה למופע סופי: לא רק סמיכות של קטעים, אלא תוצר הרמוני שנבנה משיתוף פעולה של כל אחד ואחד מהם. "כשהאנשים ניסו לבנות את המגדל העצום הזה, האל בלבל את השפות ואת התרבויות, אנו רוצים לעשות היתוך מהבלבול". ניסיון זה הצליח.
מרינאלה בנדיני
