שני אירועים טקסיים נערכים ביום רביעי הקדוש בירושלים כשהם מעין הקדמה לטרידום של הפסחא באמצעות יום של הרהור אודות הרז של הייסורים של ישוע המשיח: שני רגעים ליטורגיים כשהראשון התקיים בגת שמנים ולאחר מכן בקפלה של ההתגלות בבזיליקה של כנסיית הקבר.
השירה של הייסורים בבזיליקה של היסורים
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-27 במרץ, השיר של ווקסילה רג'יס החל את האירוע של ההוחדה שנערך על ידי האח הפרנציסקאני אלסנדרו קונליו, חבר מועצת המנהלים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ומרצה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא.
ההמנון הטקסי של הצלב הקדוש הדהד בכל הבזיליקה של הייסורים, המקום שאליו הגיע והתבודד בו ישוע לאחר הסעודה האחרונה לפני שנבגד על ידי יהודה איש קריות ונעצר. כאן, לרגלי הר הזיתים, ישוע אמר את התפילה באינטנסיביות לפני הייסורים שלו: "אחרי כן בא אתם ישוע אל מקום הנקרא גת שמנים ואמר אל התלמידים: שבו לכם פה עד שאלך לשם ואתפלל" (ספר הבשורה לפי מתי כ"ו, 36).
האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה הגיעו את המנזר של סאן סלבטורה בתהלוכה עם אנשי דת אחרים ועם המאמינים המקומיים שעקבו אחר ההכרזה על הייסורים לפי ספר הבשורה לפי לוקאס, שהושר בשלושה קולות.
ההכרזה של כל ספרי הבשורה הקאנוניים
"היופי בליטורגיה של ירושלים, האיר האח אלסנדרו, "הינו שבשונה ממחוזות בישופות בעולם, אנו יכולים לשמוע את כל ספרי הבשורה של הייסורים בשבוע הקדוש בפרגינציות שונות. אתמול בקבר, ספר הבשורה לפי מתי הוכרז. שמענו את ספר הבשורה לפי מרקוס ביום ראשון של הלולבים וביום שישי הטוב יהיה התור של האוונגליסט יוחנן."
הייסורים מתוך ספר הבשורה לפי לוקאס תמיד מושר בבזיליקה של הייסורים משום שרק אוונגליסט זה מתייחס לתופעה שבה ישוע מזיע דם על הסלע. לאחר קריאת משפט זה, המזמר הלך לסלע של הייסורים, לפני המזבח, כרע ברך ונישק אותה.
הזעה של דם: המשמעות של הקרבה עבור האנושות
"הרמטידוריס, או הזעה של דם, יש לו משמעות בסיסית עבורנו", המשיך ואמר האח אלסנדרו, "אין זו שאלה שלביולוגיה או של אובדן של רקמה נוזלית: במקרא הדם מייצג חיים ולכן "נתינת הדם" על ידי ישוע משמעו מתן חייו עבורנו ועבור הישוע והפדות שלנו."
ההערצה של העמוד של ההצלפה של ישוע
בחלק השני של הבוקר, המאמינים והאחים הפרנציסקאנים הלכו לבזיליקה של כנסיית הקבר עבור ההערצה המסורתית של העמוד של ההצלפה של ישוע המשיח: כיום שריד יקר זה ממוקם ונשמר בקפלה של ההתגלות.
הדם של ישוע האדון עדיים מהווה קשר ליטורגי בין הסלע של הייסורים ובין העמוד של ההצלפה: הדם נשפך בשני המקומות במהלך הייסורים שלו. כבר מהמאה הרביעית, העולה לרגל אגריה מספרת לנו על ההערצה של העמוד הזה, אשר באותו זמן, היה בחדר הסעודה האחרונה והוערך בשעות השחר ביום שישי הטוב. העמוד לא נלקח לכנסיית הקבר עד המאה ה-14.
הנקהלים חזרו על ההמנון "קולומנה נוביליס" ולאחר מכן האחים הפרנציסקאנים והמאמינים שנכחו הלכו האחד אחרי השני לתת כבוד לעמוד המוערך.
סילביה ג'וליאנו
Silvia Giuliano
