ביום שישי הטוב, היום של הרהור אודות צלב העץ של ישוע המשיח, כנסיית ירושלים היתה לה מטלה של לחגוג ולהרהר ברז זה במקום שבו כל זה התרחש: גולגולתא, אנשי דת, עולי רגל ומאמינים מקומיים שרצו להיכנס באופן אינטימי יותר לרז של הייסורים של ישוע המשיח.
על מנת לאמץ את האחדות של האינטימיות, ישנם שלושה אירועים ב-29 במרץ: ההנצחה של הייסורים בגולגולתא, דרך הצלב בבוקר ושחזור של הייסורים בתהלוכת הלוויה הערב.
האירוע של "הייסורים של ישוע המשיח"
הפטריארך הלטיני של ירושלים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, ערך את האירועים של "הייסורים של ישוע האדון".
האתר של הגולגולתא הפך לאדום, הצבע הליטורגי שאותו לובשים כהני הדת והמכהנים הנוכחים כשזה מזכיר את הדם שירד מישוע על הצלב" שריד של הצלב הקדוש הונח על המזבח של הלטינים בתחילת האירוע.
הליטורגיה של יום שישי הטוב כולל שלושה חלקים: הליטורגיה של ישוע האדון, האדורציה [השתחוויה] של הצלב והאחדות של ההוחדה. המקראות של היום הושרו וסיפרו את הייסורים לפי יוחנן (ספר הבשורה לפי יוחנן 18,1 – 19, 42), שחולקו לשלושה אחים פרנציסקאנים ועל ידי המקהלה של הקוסטוודיה של ארץ הקודש. הדממה לוותה ולאחריה היה אחד הרגעים הכי טקסיים של האירוע, כאשר אחד החזנים של הקוסטודיה בישר את הפסוק אודות מותו של ישוע לפני המזבח היווני, שמונח על הסלע של הגולגלתא.
בחלק השני של האירוע, הצלב הקדוש הוצג למאמינים כדי שיוכלו להעריץ אותו, כשזה מנהג המתוארך למאה הרביעית.
לבסוף, השמשים [דיאקונים] הלכו לאדיקול של כנסיית הקבר - שהפך לטברנקל ביום חמישי הקדוש – לקחת את השריד עם המארח המקודש ולקחת אותם בתהלוכה לגולגולתא. לאחר אמירת תפילת האדון [אבינו שבשמיים], ההוחדה חולקה למאמינים, שבאמצעות אחדות עם גוף המשיח, ניזונו מהרז של הצלב.
Silvia Giuliano
