ההרמיטג' של גת שמנים: "התבודדות מיושבת" בתקופת הקורונה

"יש לנו דרך אחת של קבלת פנים ושל הצעה למודל של הרמיטג' ותפילה על מנת  להיהפך לנזירים-מתבודדים בעצמנו; אנו שתמיד  הצענו את החיים כ"התבודדות מיושבת" סיימו את החיים  שלהם באדם הראשון". כך מתאר האח דייגו דלה גסה, המנהל של ההרמיטג' של גת שמנים, ומסכם  תקופה של שנה וחצי בירושלים. "היתה זו תקופה של התערבות ושל תפילה עבורנו, וזה לא יכול להיות  אחרת במקום היכן – כפי שספר הבשורה מספר לנו – האדון נאבק".

המגיפה לא החלישה את האינטנסיביות של התפילה בעבור האח דייגו ושל המסייעים לו בהרמיטג' וזו חוויה שהם מאששים אותה. "היו אלה שבועות וחודשים של תפילה אינטנסיבית", אומר האח הפרנציסקאני, "של שקט ושל התערבות", אשר מאפייניה היו אלו שאפשרו לעמיתים שלי ולי להיות בקשר הדוק עם הדרמה שהתחוללה מחוץ לגן ובכל העולם."

למרות בקשות רבות שהמשיכו להגיע מצד עולי רגל, מתנדבים ו"חברים של ההרמיטג'" ששהו שם וחוזרים למקום זה למשך מספר שבועות בשנה, ההרמיטג' נאלץ להיות סגור לתקופת מה.

"צייתנו למגבלות שנכפו על ידי הממשלה ועל ידי הקוסטודיה: בייחוד במהלך הסגרים שבמסגרתם נמנענו מלקבל אנשים ונמנענו מלהציע להם את החוויה של ההרמיטג'", ממשיך ואומר האח דייגו. "עבורנו היה זה אירוע יוצא דופן: ההרמיטג' מעולם לא ריק ליותר משבוע, כך חשנו בצורך להמציא את עצמנו מחדש."

שוב לא היו עולי הרגל האינדיבידואלים, שכניסתם  עדיין  מנועה  על פי  החוקים המקומיים, אולם אנשי דת (גברים ונשים) שחיים בארץ הקודש לוקחים חלק ביוזמות של ההרמיטג': החל מתרגילים רוחניים שנתיים לאפשרות  של שהות בהתבודדות ותפילה הפונים לחומות של ירושלים. "ראיתי ונפגשתי על אנשים חדשים שגרים כאן משך תקופה ארוכה", ממשיך ואומר האח גסה. "אולם אנו חשבנו שגם הם לא צריכים להיות כאן: בייחוד במהלך צום הארבעים, הצענו לקציו באיטלקית דרך זום, כשמעלים את רמת העניין באופן ניכר: אם בדרך כלל הגענו ל-50 מתוך 60 איש, הגענו לכ-120 מארגנטינה, איטליה, רוסיה וספרד, אולם גם מקהילות דתיות מגוונות מהגליל". משוב חיובי רב הגיע מכל העולם בעבור יוזמה זו של ליווי רוחני, אפילו שנחווה מרחוק.

"בתקופה זו חווינו את ההתנסות שדבר ה' אמיתי ונכון", ציין האח הפרנציסקאני, "שישנו ערך חיצוני פיזי בדבר ה', כמו גם סימבוליות רבה עבורנו  ודבר זה היה חוזקה שתמכה בנו ברמה רוחנית ונחווה כך גם על ידי אנשים רבים  הרשומים לעיתון [ניוזלטר] ולטקסט שלנו שאנו שולחים מעת לעת. קיבלנו תגובות רבות של סולידריות, אפילו מאנשים שלא ציפינו." חלק מהם שמכירים את הקוסטודיה החליטו לשלוח את התרומה הכספית שלהם אלינו ישירות להרמיטג' עצמו, יודעים שזה משמש כסיוע מעולי רגל כתמיכה בקוסטודיה.

"זהו אחד המקומות של הייסורים [פסיון], המקום שבו ידוע נאבק; הבנו מאנשים רבים שפגשו את האדון בלילה  בשנה שעברה  וממש בדיוק  כפי שקרה כאן, הלילה הפך למפגש, להזדמנות", ממשיך האח דייגו. "זוהי תקופה חדשה עבור כולם, תקופת מבחן."

 

ג'ובאני מלספינה