ביום רביעי ה-8 בנובמבר, בחדר של גבירתנו של ההתעברות ללא חטא במנזר של סאן סלבטורה שבירושלים, הפרנציסקאנים והדומניקנים חלקו יחדיו את המפגש השנתי של השנה האקדמית החדשה. כבכל שנה, מפגש זה פותח את השנה האקדמית של בית הספר [הצרפתי] למקרא ושל המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שהינם שני המוסדות האקדמאים החשובים ביותר בארץ הקודש ואירוע זה מתארח לחילופין בשני מוסדות אלו.
דברי פתיחה וקבלת פנים מאת הדיקאן האח פיירי
בחלק הראשון של שעות הבוקר, האח רוזריו פיירי, הדיקאן של בית הספר [הצרפתי] למקרא ולאריכולוגיה, קיבלו א פני הנקהלים והודו למשתתפים הרבים - כולל תיאופילוס השלישי – הפטריארך של הקהילה היוונית אורתודוכסית.
"האקט של היום הינו אקט אקדמי שמתפקד כגשר בין השנה האקדמית שנסתיימה ובין זו שרק החלה, תקופה של פריבילגיה לפעילויות של ההווה ושל העתיד ומה שנעשה", הדגיש האח רוזריו פיירי. "לרוב כשמתבוננים אל העבר, תשומת הלב מתמקדת מעל לכל אם לא באופן אקסקלוסיבי, בפרסומים שיצאו ובחפירות הארכיאולוגיות, כך ששוכחים ומתעלמים מחלק של המחויבויות היום יומיות שלנו שגם הן לא חשובות פחות:, דהיינו, הוראה. רק מבט מהיר במגוון של הקורסים המוצעים בבית הספר הצרפתי למקרא ושל המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא מאפשר לנו לומר, ללא צל של ספק, שקשה למצוא מקום אחר דומה המציע אפשרויות כאלו בהקשר כבוד לחקר של כתבי הקודש, המציע גם אפשרות לצלול אל תוך המורשת של הספרים של שני המוסדות [האקדמיים] שיכולים ליצור כנסים, ימי לימוד והרצאות אשר מחיות את החיים האקדמיים."
"האירועים הפוליטיים, המהווים גורם כאן, בארץ זו, מתאפייני כטרגדיה אמיתית, ללא כל צל ספק משאירים את חותמם בתקופה זו גם כן, פותחים צפי של קונפליקט שמשפיע ואף אחד אינו יודע מתי יסתיים או באם אפילו יתרחב מעבר לגבולות. ההיסטוריה של אזור זה תמיד מעורבת בחיי הקוסטודיה – או של הכנסייה – ושל המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שהינו הבריאה של הקוסטודיה.
סינרגיה איתנה
"תודה לך על קבלת הפנים שמחזקת את המסורת של השנה האקדמאית , סימן של שיתוף פעולה איתן, כעת
משה עזור שנים, בין הדומניקנים ובין הפרנציסקאנים", אמר האב אוליבר פוקיליו, שהחל מהראשון באוקטובר הינו המנהל של בית הספר [הצרפתי] למקרא ולארכיאולוגיה ולאחר האב ז'אן ג'ק פרנייה. "זוהי סינרגיה שיכולה רק להמשיך ולהביא לפירות יקרים מפז, למרות הקונפליקט, הצלחנו לעמוד ביעד שלנו: הרצאות ומחקרים והסטודנטים מוזמנים לחלוק וליטול חלק בפירות של המחקרים והעבודה המדעית שמבוצעת כאן."
הרצאה מאת עופר ציון אודות ההתיישבות הביזנטית בנגב
ההרצאה השנתית נערכה על ידי פרופ' עופר ציון, ארכיאולוג ומומחה במסגרת הרשות הישראלית לעתיקות, כשהכותר של ההרצאה הינה "ההתיישבות בנגב בתקופה הביזנטית והסביבה החקלאית מסביבה.". הנגב
נחקר משך 200 שנה באופן שונה ולא אחיד, וכיום הוא יעד של חקר מפורט יותר ומנותח על ידי צוות של מלומדים שחשף תודות לטכנולוגיות חדשות, צילומי אוויר וקידוחים, אפשרות למפות את הטריטוריה באופן מדויק מאד. חקר ארכיאולוגי חשף פעילויות אינטנסיביות של חקלאות במדבר הישראלי בנגב בתקופה הביזנטית והחל מהמאה השביעית. פרופ' ציון הראה והאיר אודות צילומי האוויר של עבדת, רחובות, סעדון, ממשית, שבטה – כפרים בטריטוריה שמראה כיצד הנגב, במהלך התקופה הביזנטית, היה והתנהל והיה פעיל באופן חקלאי באופן אינטנסיבי יותר ממה שחשבו עד כה. המחקר יפורסם כספר חדש שיכלל במסגרת האסופה של קולציו מאיור שהינו כתב עת מדעי של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא.
100 שנים של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא
לאחרונה, החלק השני של בוקר, שני האישים הדגימו את האירועים ואת הסיורים הלימודיים והמדעיים של
השנה האקדמית שעברה ותיאר את הפעילויות של השנה הנוכחית.
האח רוזריו פיירי מיקד את תשומת הלב של שנת המאה של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא: "כאשר סורקים בקצרה את ההיסטוריה של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שהשנה חוגג את שנת המאה, היה יוזמה של הקוסטודיה של ארץ הקודש שהחליטה לפתוח מחקר מחקרי ומדעי של פרסומים שלו שבו לא פחות משבע מאות שמתכנס בתחום המחקר. זה היה גם בעבודות של הפרנצ'סקו קואריסימי והאב ברנרדינו אמיקו שהינם שני נציגים בולטים ביותר של בית הספר הפרנציסקאני של ארץ הקודש. נושא זה תוכנן ברומא ובירושלים ויתקיים בסמסטר השני. בפרספקטיבה היסטורית, שחורגת מעבר למאה השנים אנו שוב צופים המעריכים כיצד זרע קטן שניטע ב-7 בינואר 1924 גדל וממשיך לדבוק ביעד שניטע על מנת להפיץ את דבר האל ואת הטוב של הכנסייה."
Silvia Giuliano
