רחיצת הרגליים בחד הסעודה האחרונה שבהר ציון

אחר הצהריים של יום חמישי הקדוש, בירושלים, חגגו האחים של משמורת ארץ הקודש את המיסה בקוינה דומיני בחדר הסעודה האחרונה: "אנו מתאספים כאן כדי לחגוג יחד את הסעודה האחרונה של ישוע האדון  בדיוק באותו מקום שבו ישוע ייסד את ההוחדה", אמר הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שערך את הליטורגיה.

חדר הסעודה האחרונה

 היה זה כאן, בהר ציון, ש"חדר הסעודה האחרונה",  היכן שלפי ספרי הבשורה, ישוע ערך את הסעודה האחרונה עם השליחים שלו וגם רחץ את רגליהם ושם רוח הקודש של חג השבועות ירדה על השליחים.

"במהלך הסעודה האחרונה,  ישוע אחר אתן לכך מצווה חדשה – אהבו זה את זה כמו שאני אהבתי אתכם כך תאהבו האחד את השני" (לפי יוחנן, 13, 34), אמר הקוסטוד – "המשמעות הינה לאהוב עד כדי כך שיש לתת את החיים עבור האנשים שאנו אוהבים, משום שזה מה שעשה ישוע עבורנו. זה גם אומר שרחיצת רגלי האחר,  כפי שמתבטא בדוגמא של ישוע שלא בא לקבל שירות אלא שירת אותנו, אנו רוצים להיות ניזונים על ידי ישוע משום שזו הדרך היחידה שבה נוכל להיהפך למי שמסוגל לאהוב האחד את השני כפי שאהב אותנו."

הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פאטון הזכיר את רחיצת הרגליים של ישוע לתלמידיו וחזר על מחווה זו של אהבה  עם 6 תלמידים ו-6 מורים מבית הספר של ארץ הקודש שבירושלים.

מסע העלייה לרגל לאחים הארמנים והסורים

מחדר הסעודה האחרונה, הפרנציסקאנים הלכו לאחר מכן לכנסייה של יעקב הקדוש של הארמנים ולכנסייה של הארכי-מלאך,  על מנת להוקיר את ההנצחה של הסיוע והאירוח שקיבלו כאן במאה ה-16. בכנסייה הארמנית האחים הפרנציסקאנים התקבלו על ידי הארמנים ושהו עימם שבע שנים כשלאחר 1551ה התלמידים של האיש העני מאסיזי סולקו מהמנזר של חדר הסעודה האחרונה ששם חיו. לאחר ההוקרה המסורתית, האחים יצאו לעבר הכנסייה הסורית האורתודוכסית של מרקוס הקדוש, שנבנתה על האתר של הבית של מרים, אימו של האוונגליסט מרקוס שלפי  המסורת הסורית, מסמנת את המקום המדויק של הסעודה האחרונה של ישוע.

השעה הקדושה של גת שמנים

לבסוף, התפילה הקדושה של ישוע נערכה בגת שמנים  בערב של יום חמישי הקדוש. במהלך הליטורגיה, שנערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, היה הרהור משך שלוש דקות:  הניבוי של ישוע על התכחשותו של פטרוס  והבריחה של השליחים,  הסבל של ישוע המשיח בגן ולבסוף – המעצר.

"אנו יודעים שבזמנים קשים אלו עבור הקהילה הנוצרית הקטנה של עזה, החל לומר הקוסטוד של ארץ הקודש, כמו גם לכל הקהילות הנוצריות המושפעות בכל מיני מקומות בעולם, רבים מאחינו,  כמו ישוע,  חשים סבל, מזיעים דם וחיים בתקופה של ייסורים: הבה נתפלל בשעה קדושה זו של התפילה מעל לכל לגדול ביכולת לבטוח האל, האב,  כשיודעים היטב שגם בזמן זה הוא אינו רחוק מאיתנו ולא שכח אותנו."

Silvia Giuliano סילביה ג'וליאנו