יום ראשון של הלולבים בירושלים בהובלת הפטריארך: "הבה נקרא בעוצה שיהווה הפניה והתייחסות לישוע המשיח"

 השבוע הקדוש בירושלים החל עם שני מפגשים ליטורגיים טקסיים של יום ראשון של הלולבים ב-24 במרץ.

 בשעות הבוקר המוקדמות של הבוקר, התקיימה תהלוכה סביב האדיקול וסעודת האדון  התקיימה בבזיליקה של כנסיית הקבר שבירושלים.

בשעות אחר הצהריים התקיימה התהלוכה ברגל מבית פגי לעבר כנסיית אנה הקדושה.

התהלוכה וסעודת האדון הטקסית

בחלק הראשון של הליטורגיה הטקסית, הפטריארך הלטיני, קרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, בירך  באדיקול של כנסיית הקבר, את הלולבים מיריחו ואת ענפי הזית שהובאו מהמנזר הפרנציסקאני של סאן סלבטורה. לאחר מכן הוא חילק אותם אישית למאמינים על מנת להתחיל  את התהלוכה המסורתית. הנצחת היום של הניצחון של כניסתו של ישוע לירושלים הביאה שמחה לקהל, בשעה שמקיפים שלוש פעמים את האדיקול – שמזכיר סימבולית את שלושת הימי שבהם שהה ישוע בקבר – המשתתפים  נפנפו בשמחה בלולבים ובענפי הזיתים. השירים של הושענא הדהדו משך זמן רב מתחת לתקרה של הרוטונדה והאנסטזיס.

האירוע של ההוחדה, מצד שני, התקיים במזבח של מרים המגדלית:  המקום לפני האדיקול  שבבעלות הכנסייה האורתודוכסית,  שביום ראשון של תקופת צום הארבעים, לפי לו השנה היוליאני, חוגגים בו את יום החג האורתודוכסי.

במהלך סעודת האדון האפיפיורית, היה רגע נוסף של טקסיות: ההכרזה של ספר הבשורה, שכולל את כל הייסורים של ישוע המשיח לפי מסורת עתיקה שמתוארכת מהמאה ה-11, הטקסט הושר בלטינית ל ידי שלוש אחים פרנציסקאנים של ארץ הקודש,  שלקחו על עצמם   תפקידים מתוך ספר הבשורה – ישוע, המספר והקהל – כששרים אותם בשלוש מנגינות שונות.

התהלוכה הרגלית מבית פגי

בשעות אחר הצהרים, האירוע עבר להר הזיתים, למה שנחשב אחד מהביטויים יוצאי הדופן החשובים של הביטוי הנוצרי, אפילו שהיו פחות משתתפים ביחס לשנה שעברה.  אולם היתה השתתפות דתית של קהילות נוצריות שונות ומאמינים מקומיים: הקהל המשח הלך למטה בדרך שבין בית פגי וירושלים בתהלוכה, העוקבת אחר צעדיו של ישוע שרכב על חמור עלך מנת להיכנס לעיר על מנת לחגוג את חג הפסח. המאמינים ירדו למטה  מהר הזיתים, מחזיקים ענפי זית ולולבים שנקלעו לגרלנדות יפות. כל אחד בשפתו שלו, באמצעות תפילות, שירים וכלים מוסיקליים, הללו את האל וחלקו יחד עם שאר המאמינים בהמשך הדרך, את השמחה של להיות נוצרים.

 התהלוכה החלה בכנסייה של בית פגיי  היכן שיום  לפני נערך שם מסע עלייה לרגל של תקופת צום הארבעים של האחים הפרנציסקאנים  והגיע אל סופו בכנסיית אנה הקדושה בשער האריות. בסיומה של התהלוכה, האחים הפרנציסקאנים החגיגיים של הקוסטודיה של ארץ הקודש החיו את כל המסע באמצעות שירים ומוסיקה,  צועדים לפני הפטריארך הלטיני של ירושלים, קרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון ומונסיניור טיטו אילנה, שגריר הוותיקן  בישראל  וברשות הפלסטיני, עם אנשי דת רבים ונציגי רשויות של זרמים נוצריים אחרים.

הפטריארך רצה לברך ולהודות לכל הנוכחים בחצר של כנסיית אנה הקדושה: "למרות המלחמה, למרות הכל, אנו רצינו השנה לחגוג את הניצחון שבכניסה של ישוע המשיח לעיר הקודש."

"ייתכן שבחודשים אלו", המשיך ואמר הקרדינל פיצהבלה, " חשדנו מובסים, נדהמי, לבד וללא נקודת התייחסות. לפעמים מלחמה איומה זו שנראה שאינה מסתיימת גורמת לפחד לגבור עוד ועוד בעתיד. אולם היום אנו כאן שוב, אפילו שיש רק מעטים מאיתנו, ללא עולי רגל וללא רבים מהאחים והאחיות שלנו מהרבה חלקים ממחוז הבישופות שלנו  שלא יכלו להצטרף אלינו. אין זה משנה! גם אם ישנם מעטים מאיתנו או רבים מאיתנו, מה שחשוב שאנו נמצאים כאן וקוראים בעוצמה  עם האמונה שיש לה נקודת התייחסות, ישוע המשיח. אין אנו לבד ואנו לא נזנחנו ומעל לכל אין אנו מפחדים!"

במילים שלו הוא התייחס לתושבים [הנוצרים] של עזה, שאליהם פנה ברגש: "מחשבותינו נודדות בייחוד לאחים שלנו [הנוצרים] בעזה. אחים ואחיות יקרים, אתם אינכם לבד. כל כנסיית ירושלים יחד עימכם, מחבקים אתכם ומודים לכם על העדו שלכם של עוצמה ואומץ. יחד עימנו, כל הכנסיות, כל  האחים והאחיות בעולם מתפללים עבורכם ואיתכם."

לאחר מכן הוא הקדיש פנייה סופית לרבים מעולי הרגל   שעקב הקונפליקט לא יכלו להגיע לארץ הקודש: "אחים ואחיות יקרים, אנו מחכים לכם. אל תפחדו, תחזרו לירושלים ולארץ הקודש!  הנוכחות שלכם הינה תמיד נוכחות של שלום וכיום אנו צריכים את השלום כל כך, מי ייתן ותביאו לנו את השלום שלכם."

Silvia Giuliano