היה זה בהר הזיתים, במקום שבו הונצחו הרגעים האחרונים שבהם שהה ישוע המשיח על פני האדמה, כשהפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש חגגו את יום החג של העלייה השמיימה של ישוע המשיח. האירוע בירושלים החל בשעות אחר הצהריים ב-20 במאי עם כניסה טקסית של סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל, לתוך הקפלה של העלייה השמיימה, היכן שרק פעם בשנה, בטקסיות זו, ניתן לערוך את ההוחדה [אוכריסטיה בלעז]. לאחר מכן האחים הפרנציסקאנים והנזירות התפללו תפילת ערבית ואת ה-קומפליין בשטח הפתוח, לפני הקפלה. אנשי הדת, יחד עם מעט מאד עמאים, הובילו את התהלוכה הטקסית שבה סבבו שלוש פעמים מסביב לאדיקול הצלבני, כשהאדיקול ממוקם על סלע שלפי המסורת ניתן לזהות עליו את רגלו הימנית של ישוע המשיח.
הנוצרים הראשונים ציינו את יום העלייה השמיימה על ידי התאספות במערה שבמעלה הר הזיתים, היכן שהאפיזודה המקראית התרחשה, בהתאם למעשי השליחים (מעשי השליחים א, 12). האדיקול הנוכחי הינו כל מה ששרד מהכנסייה הצלבנית, שנהרסה על ידי המוסלמים. הכנסייה הראשונה נבנתה כבר במאה הרביעית: לפי חלק מהדיווחים, בשנת 390 על ידי פוימניה, אישה רומית עם דבקות רבה, שלפי הכתבים של יוסיביוס, בשנת 333, על ידי הקיסר קונסטנטינוס וזאת לפי בקשת אימו, הלנה.הכנסייה נהרסה פעמיים משך המאות עד שנבנתה מחדש על ידי הצלבנים. המבנה של האדיקול שנותר על תילו גם כיום הוסב למסגד, אולם נכון לעכשיו לא נועד לתפילה.
ב-21 במאי, ביום חג של העלייה השמיימה, האחים הפרנציסקאנים ערכו מספר סעודות אדון [מיסות] בקפלה שבהר הזיתים משעות הבוקר המוקדמות. סעודת האדן הטקסית שנערכה על ידי סגן הקוסטוד האח דוברומיר ג'סטל נערכה בשטח פתוח, מחוץ לקפלה. "העלייה השמיימה אל האב הינה מעשה המשלים את ההבנה והתפיסה של התחייה עצמה, עד שפיכת המתנה של רוח הקודש", אמר סגן הקוסטוד בדרשה שלו. על ידי העלייה השמיימה אל האב ישוע המשיח אינו זונח את השליחים שלו, הוא נשאר עימם עם העבודה שלו ומוסר בידיהם יעד: "ואתם לכו אל כל-הגוים ועשו תלמידים וטבלתם אותם לשם האב והבן ורוח הקודש. ולימדתם אתם לשמור את כל אשר צוויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד-קץ העולם אמן" (ספר הבשורה לפי מתי כ"ח: 19-20).
"להבין את הרז של הישועה ואת היעד שהופקדו [לידיהם] מגיעים בזמן ומעל לכל עם נטייה אישית לקבל את מתן רוח הקודש אשר הובטחה", הסבר האח דוברומיר. "היום, לאחר אלפיים שנה, אנו יכולים אפילו להתפתות להתפלא: האדון, כאשר אתה תבוא לקחת את כולנו, לקחת אותנו להיכן שעלית ולתת לנו וליהנות משהמחה ומהתפארת שאליה נקראנו? לרוע המזל, לא נקבל אף תשובה לא בהקשר לתאריך או אינדיקציה מדויקת אחרת. אנו גם מקבלים הזמנה שלא להתבונן לשמיים, אולם להישאר על האדמה ובדומה לשליחים אז, להתבונן מסביבנו ולראות היכן ואיך נוכל לציין את נוכחות האדון". סגן הקוסטוד סיים ואמר שלא לבקש מהאל לניסים אחרים עבורנו: "אנו מבקשים את האור ואת הכוח של הרוח [רוח הקודש] כך שנוכל לשרת אותו בקרב אחינו, תמיד להיות מאוחדים עם האל ולהגיע לתפארת שאנו חוגגים כאן".
ביאטריס גוארארה
