יום החג של הביקור בארץ הקודש: "ללכת בעקבות ישוע ומרים בדרך של השירות"

ביום שישי, ה-31 במאי, היה זה היום שבו חודש מאי, החודש המוקדש למרים, הגיע אל סופו. ביום זה, הקוסטודיה של ארץ הקודש חוגגת את יום החג של הביקור ובו זכו 22 אחים פרנציסקאנים לקבל את התפקיד של חניך ושל שמש.

יום החג הנחוג היום, מזכיר את הביקור של מרים הבתולה לבת דודתה חנה [אליזבט] לאחר שקיבלה את הבשורה שהיא תהיה אימו של ישוע באמצעות רוח הקודש, בשעה שנזכרה בבישור. המסורת הינה כי המקום של המפגש היה בעין כרם, יהודה, כפר של כהנים היכן שמשפחתו של זכריה, אביו של יוחנן המטביל ובעלה של חנה, התגוררו. הבסיס הליטורגי שח יום חג זה הינו עקב מסורת של המסדר הפרנציסקאני אשר חוגג זאת החל משנת 1263. אולם רק בשנת 1389 האפיפיור אורבן ה-6 הרחיב את יום החג לכל הכנסייה הלטינית.

השנה האירוע של ההוחדה [אוכריסטיה] נערך במקום הקדוש של הביקור ונערך על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שהפך את האירוע למשמעותי יותר על ידי הענקת תפקיד של שמשים ושל חניכים ל-22 אחים פרנציסקאנים. הערך של המפגש בין מרים ובין חנה הביא פרנציסקאנים ממקומות שונים מכל העולם: סוריה, איטליה, מקסיקו,הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קונגו-ברזיל, הרפובליקה של מרכז אפריקה, פרו, הודו, ארגנטינה, אל סלוודור ודרום אפריקה.

"אם היום אתה מקבל את התפקיד של חניך או שמש", אמר הקוסטוד בהארות שלו על הטקסט של היום מספר הבשורה, "יש לזכור ראשית כל שכל מה שאתה מקבל הינו כבוד של ללכת בעקבות ישוע ומרים בדרך של השירות". לאחר מכן, האח פאטון הדגיש את שתי הגישות שלהן קשר הדוק לשני התפקידים ביום זה: ישוע המשיח שאותו נשאה ברחמה מרים, נושא דבר ה', אולם בה בעת היה בשר ודם. הוא הזכיר כי החניכים צריכים לשרת את האחים שלהם עם דבר ה', שהוא תמיד חי ואקטיבי, בשעה שהשמשים צריכים לשרת בענווה את הרז הגדול של נוכחות בן האל אפילו במעט לחם החיים והיין בהוחדה. "מי ייתן ורוח האדון", בסיום איחל הקוסטוד,"תהפוך כל אחד מאיתנו למשרתים קטנים וענווים ולנושאי השמחה של הנוכחים – אפילו באופן שאינו נראה – שישוע מביא".

ג'ובאני מלספינה