הוא הסורי הראשון שמונה לבישוף עבור עמו שלו. ביום ראשון ה-17 בספטמבר, האח הפרנציסקאני חנא ג'אלוף, פרנציסקאני של הקוסטודיה של ארץ הקודש, יקבל את הדרגה של בישוף ויקבל את התפקיד של סגן השגריר האפיפיורי של חלב עבור הלטינים, עם תחום שיפוט על כל הזרם הלטיני בסוריה. עם עיניים כחולות בהירות חודרות, הוא נולד לפני 71 שנה ב-קאניה, צפון סוריה, ארץ שכיום הינה בידי המורדים מתנגדי השלטון. מאז ההתפרצות של המלחמה, כולל סיכון חייו שלו, הוא מעולם לא רצה לעזוב את עמו, שבעבורו הוא הפך לנקודת התייחסות, לא רק לבעיות המתמשכות אלא גם מבחינת שמירה על התקווה והאמונה חיה ונושמת שהמלחמה העמידה במבחן. כיום, מספר חודשים לאחר רעידת האדמה ההרסנית והמלחמה. ייתכן שהינה פחות אכזרית, אולם מתמשכת, הוא עוזב את קאניה ליעד חדש. "התפללתי ושמעתי את ישוע האדון אומר לי : העם הזה הוא העם שלי, העדר הזה הוא העדר שלי, הוא אינו שלך. אני רוצה אותך בתפקיד ויעד אחר."
בראיון זה, הוא מספר לנו את סיפורו ואודות היעד החדש שלו.
כיצד קיבלת את המינוי מאת האפיפיור פרנסיס?
לא ציפיתי לזה. הייתי שקוע עד צוואר על ידי כל המחויבויות והקשיים שאנו מתמודדים עימם לאחר רעידת האדמה. אולם ישוע האדון החליט לקרוא לי ליעד אחר. לא הייתי בטוח אם לקבל או לא, זה היה קשה עבורי לעזוב את העם שלי. התפללתי ושמעתי שישוע האדון אומר לי: העם הזה הוא העם שלי, העדר הזה הוא העדר שלי, הוא אינו שלך. אני רוצה אותך בתפקיד ויעד אחר." כל שקיבלתי את הזימון."
כל בישוף בוחר "מוטו", ביטוי שמזהה את הרוח שעימה הוא לוקח את היעד שלו. וכמו כן, מעיל המאפיין את הדמויות והסימבולים המזכירים את המקורות שלו והאזור שבו הוא הבישוף מגיע ממנו. כמו כן בוחר את ההתייחסויות הרוחניות שלו. מה אתה בחרת?
בהקשר למוטו שלי בחרתי ב"סיקוט קווי מיניסטרי" "כמו האחד שמשרת" (ספר הבשורה לפי לוקס, כ"ס, 27). אלו הן המילים שישוע האדון אומר לתלמידים שלו במהלך הסעודה האחרונה. בעבור המעיל, מעל למגן יש צלב, משום שהצלב הוא התפארת שלנו, הישועה שלנו הינה בצלב של ישוע האדון. החלטתי שהמגן יכלול ארבעה אזורים. למעלה אני רוצה את הסמל הפרנציסקני (מצד ימין) ואת הצלב של ארץ הקודש (מצד שמאל) שמציין לאן אני שייך, בהתאמה למסדר הפרנציסקאני ולפרובינציה של הקוסטודיה של ארץ הקודש. החלק התחתון, מצד ימין ישנה את המפה של סוריה על רקע אדום, הצבע של דם ובמרכז – יונה, סמל השלום. מצד שמאל, עץ זית, סימבול של הפרובינציה של אידליב שממנה אני בא, הידועה בעצי הזית שלה. כל המרכז, היכם שארבעת האזורים נפגשים, המעיל הוא של מרים (האות "אם" על רקע כחול) על מנת להניח את הכל תחת הגנתה."
מדוע בחרת בתאריך 17 בספטמבר כתאריך של ההסמכה שלך ?
בחרתי בתאריך זה משום שזה יום החג של הסטיגמטה של פרנסיס הקדוש. אני מתפלל שהדם של ישוע המשיח יכול לרפא את סוריה, שהינה ארץ המדממת על ידי מלחמות ורעידת אדמה ושהוא יוכל לתת לה את הקדושה, שלום בר קיימא וישועה.
כיצד תוכל לתאר את מצבה של הכנסייה בסוריה? כמה נוצרים יש במדינה?
לפני המלחמה, הנוצרים היוו כמעט 17 אחוז מהאוכלוסייה הסורית. ביום, לאחר 11 שנים, רבים היגרו. בפרובינציה של אידליב, למשל, היון 10,000 נוצרים וכיום כ-700 משפחות, אפילו לא 8 אחוז מהאוכלוסייה, ייתכן ומהווים 4-3 אחוז מהאוכלוסייה הנוצרית נשארה.
מהם האתגרים שהכנסייה נקראת להתמודד עימם בסוריה?
האתצגר הראשון הוא להעניק עידוד ל"ילדים" שלנו משום שהמלחמה כמעט וגרמה לנוצרים לאבד את המשמעות של חייהם גם כן. סוריה כיום מחולקת לשני חלקים: חלק אחד תחת השלטון הרשמי, והשני - תחת השלטון המורדים – היכן שאני נמצא, בפרובינציה של אידליב. ייתכן והאדון בחר בי משום שאני אחד מהעטים שמכובד על ידי שני הצדדים. ייתכן ואני יכול להרגיע את שני הצדדים. אין זה יעד שהינו רק שלי, אלא של היעד
הפרנציסקאני. במפגש האחרון הייתי עם מנהיג המורדים, דיברתי אליו אודות המפגש בין הסולטאן מלק אל-קמיל ופרנסיס הקדוש במצרים לפני 800 שנה התוצאה הינה שמכיוון שמאז הפרנציסקאנים יש להם את השמירה של המקומות הקדושים, הן האנשים שמבקרים אותם והן אנשים שחיים שם. ואני ביקשתי ממנו לשמור ולהגן על זכויות הנוצרים ודו קיום של שלום. האתגר השני מתייחס לכנסייה עצמה. הדבר הראשון שאעשה הינו לבקר את כל הקהילות ולטפל בהבט של עבודה מקומית, כדי להכיר את הצרכים שלהם. אני רוצה שאנשי הדת שלנו וכהני הדת שלנו לא ישכחו את האחריות שלהם שאינה רק חברתית אלא מעל לכל, רוחנית.
משך שנים רבות, תה חי בצפון סוריה, בעמק האורונטים, הידוע בהקשר לאירועים טרגיים הקשורים למלחמה ועדיין נשלט על ידי קבוצות ג'יהדיסטיות. מה המצב של הנוצרים בצפון סוריה? ומהי מערכת היחסים עם המורדים?
כשהם שמעו על המינוי שלי הם היו גאים. אף אחד למעט מישהו שנמצא במקום מבודד מאד יכול להיות לבישוף של כל סוריה. המורדים שלחו לי משלחת שברכה אותי על המינוי. מצד אחד, הנוצרים שלנו היו מרוצים, ומצד שני – הם קצת פחדו ועצובים כי עליי לעזוב את הכל ועבורם אני מהווה נקודת בטחון ועידוד. הרבה אנשים רצו לבוא לחלב לרגל ההסמכה שלי לא יכלו לעשות כן, משום שהדרכים של התקשורת בעייתיים וקטועים בין צפון סוריה ושאר המדינה.
בעוד מספר ימים יהיה זה יום השנה העשירי של הרצח של האח פרנסוא מוראד, שחיפש מקלט בקרב הקהילה הלטינית של גסנייה, שבחסות וטיפול הפרנציסקאנים. האם הדם של הקדושים המעונים האמת הינו הזרע של הנוצרים החדשים?
כשיש מהפכה, בהתחלה ישנם הרבה קדושים מעונים , הרבה מיתות והרבה דם גם בסוריה, המהפכה החלה והיתה מלאה בדם ומוות והנוצרים הושפעו מכך באופן קשה ביותר. נוצרים רבים נהרגו. אולם העדות שלנו כנוצרים שינתה הכל. ישוע האדון אמר: "אהבו את האויבים שלכם". כאשר הקבוצות של המורדים ראו שלא נלחמנו נגדם, שאנו אוהבים אותם למרות כל מה שהם עשו, שאנו נאמנים, לאחר מכן ההתנהגות שלהם השתנתה. בשנת 2013 האב פרנסוא מוראד נרצח; בשנת 2014 נחטפתי ונכלאתי. וכיום הם שלוחים אלי משלחת על מנת לברך אותי על המינוי שלי.
כיצד הכרת וחיבקת את החיים הפרנציסקאנים?
בסוריה כל הקהילות הינן בטיפול הפרנציסקאנים. אני נטבלתי על ידי פרנציסקאני וגדלתי עימם. בשנה האחרונה של החטיבה, פגשתי את האח איבראהים יונאס, שגגםן מגיע מ-קאניה. התחלתי לראות את מה שהוא עשה, הלכתי עימו לבקר את החולים וראיתי איתו כמה אהבה, אומץ ורוך הוא הפיץ מבחינת עזרה הומניטרית. כך שאמרתי לעצמי, למה שלא איהפך לפרנציסקאני גם כן? בגיל 14 נכנסתי לסמינר של הפרנציסקאנים בחלב ולאחר סיום התיכון עזבתי לרומא היכן שלמדתי את לימודיי הראשונים. למדתי תיאולוגיה בבירות אולם עם פריצת מלחמת לבנון (1975) המשכתי את לימודי באסיזי. שם, המשכתי להימשך למקורות של הפרנציסקאניזם, החיים הרוחניים של פרנסיס הקדוש. הוסמכתי לכהונה בדמשק בשנת 1979.
מה אתה חושב שהינה הנקודה המרכזית ביותר של הכריזמה הפרנציסקאנית לסוריה ועבור היעד החדש שלך ככהן של הקהילה?
פרנסיס הקדוש תמיד אמר שזהו ההבט של העבודה ושל התפילה. אלו שני קווים שהולכים יחד. זוהי הדרך הנכונה על מנת להציל את סוריה ולתת עדות לעולם אודות החיים הפרנציסקאנים שלנו.
האם יש קריאות לכהונה ולחיים דתיים?
תמיד יש קצת זהב בבוץ. אפילו במלחמה ישוע האדון שולח את הקריאות. כעת, רק מקאניה עצמה ישנם 5 צעירים שמתכונים לכהונה במסגרת הפרנציסקאנים. אנו מודים לישוע האדון שבמלחמה, עם כל הרשע שלה, הוא המשיך לשלוח ליצור שגשוג של קריאות.
הרבה נוצרים מכירים את סוריה רק בהקשר של "הדר את דמשק". איזה אוצרות יש בסוריה עבור הנוצרים?
בפעם הראשונה, המאמינים נקראו נוצרים בסוריה באנטיוכיה. סוריה העניקה לכנסייה הרבה קדושים – המפרסם ביותר הינו יוחנן הקדוש של דמשק, אולם גם את טקלה הקדושה וגם שמונה אפיפיורים. זוהי ארץ פורייה לנצרות. יש לנו את המקום הקודש הראשון לכבודה של מרים הבתולה בסידניה. יש לנו את הבית של חנניה הקדוש. מרת הלב של שאול התקיימה כאן, בדמשק. הסיפור של יונה הנביא התרחש בדרום סוריה בשעה שתרבות המנזרים שגשגה בצפון, בייחוד בהתנסות של הסטיליסטים. מארואן הקדוש היה גם כן סורי, שחיפש מקו מפלט בלבנון. סוריה היא ארץ קדושה, מקודשת על ידי ישוע האדון ועל ידי המאמינים שלו.
האם יש תפילה שאתה חוזר עליה בימים הללו לפני ההסמכה?
התפילה שאני אומר כל יום הינה שיר של היוונים הקתולים שאומר: "הו, אלוהי הרחמים, אתה עימנו בקשיים שלנו, אנו מתפללי אליך על מנת להציל אותנו"
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
