בשנת 2021, האפיפיור פרנסיס, העלה את ההצעה של העדה של עבודת האל האלוהית ושל הסקרמנטים, שהינה צו אפיפיורי שנוסד בעבור הזכרון של מרים ומרתא הקדושות ושל לזרוס הקדוש במסגרת הכללתו בלוח השנה הרומי-קתולי הכללי, ב-29 ביולי. קודם לכן, היה זה יום שהוקדש לזכרה של מרתא שהופיע בלוח השנה .
הסיבה ליוזמה זו מתגלה עקב [הסוגיה] החשובה של מתן עדות אוונגליסטית שכל שלושת בני המשפחה הזו של בית עניה הציעו בקבלת הפנים, בריפוי ובקבלת החברות עם ישוע.
בארץ הקודש יום החג של מרתא נחוג באופן מסורתי ב-29 ביולי בסעודת אדון טקסית בבית עניה, המקום ששם שלושת בני משפחה זו וחבריו של ישוע חיו, ומסע עלייה לרגל שמתחיל בקברו של לזרוס וממשיך אל המקום הקדוש של העלייה השמיימה ולכנסיית "פאטרנוסטר" ["אבינו שבשמיים"] שבהר ציון.
בבוקר של יום הזכרון ה-29 ביולי, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש הגיעו אל המקום הקדוש של החברות שבבית עניה על מנת לחגוג לא רק את הזכרון של מרתא, אלא של מרים ושל לזרוס גם כן, ששיחקו אף הם תפקיד חשוב בחייו הציבוריים של ישוע המשיח.
הכנסייה של ימינו נבנתה על ידי הפרנציסקאנים בתחילת שנות ה-50 עם תרומתו של הארכיטקט האיטלקי אנטוניו ברלוצי. המקום הקדוש, שזכה לקבל ברכה באפריל 1954, ממוקם מעל השרידים של שלוש כנסיו קודמות (שתי כנסיות ביזנטיות ואחת צלבנית) שהוצלו עד כמה שניתן. הן בתוך הבניין והן מחוצה לו בחצר לפני הכנסייה, ניתן לראות חלקים מרצפת הפסיפס של שתי כנסיות ביזנטיות, בשעה שחלקים של האפסיס של הכנסייה הראשונה ניתן לראותם בכנסיה, מתחת לרצפה.
הליטורגיה נערכה על ידי האח הפרנציסקאני מרצלו אריאל ציצינלי, האח הממונה האחראי של המנזר של סאן סלבטורה, האח מרצלו הזכיר את החשיבות של התפקיד שכל אחד מחבריו של ישוע שיחק בהקשר לישועה. "מה משמעות הדבר להיות חברים של ישוע האדוןעבור שלושת הדמויות הללו? אנו יודעים שמרים, שהינה הדמות שהיתה קשורה להכנסת אורחים. במסורת המזרחית, הכנסת אורחים הינה מקודשת, כך שגם בקריאה של היום, הכנסת האורחים של אברהם המיועדת לשלושת האנשים שביקרו בשעה הכי חמה של היום באלוני ממרה (בראשית י"ח, 1-10א) הוזכרה. אנו יודעים גם כן ששירות הינו שווה ללא כלום באם לא נלווה אליו מרכיב של הקשבה. וזהו החלק הטוב ביותר שמרים מבצעת. "
לסיום, בדברו על לזרוס, המטיף הדגיש כיצד הניתוק שמתבטאת בחושת של הקבר מייצגת את הבישור הראשון של התחייה של ישוע המשיח. האפיזודה של לזרוס הנושא עדות, במילים אחרות, בביטוי של כוחו של האל. בסיום הפרשנות שלו על דבר ה', האח מרצלו עודד את המאמינים לשאול את עצמם עד כמה הם מוכנים באמת להיכנס לחברות עם האל.
לאחר סעודתהאדון הטקסית, האחים הפרנציסקאנים יחד עם המאמינים, נהנו מכיבוד קל במתקן של המקום הקדוש לפני שהמשיכו במסע העלייה לרגל כשהתחנה הבאה הינה מקום סמוך של קברו של לזרוס. לפני הכניסה לקבר, טקסט מספר הבשורה לפי יוחנן המתייחס לתחייתו של לזרוס הוקרא.
לאחר שעזבו את בית עניה, העליה לרגל המשיכה לעבר הר הזיתים, על מנת להיכנס לקפלה של העלייה השמיימה והאירוע הסתיים בסמוך למקום הקדוש של כנסיית "פאטרנוסטר" ["אבינו שבשמיים"].
פיליפו דה גרציה
