חג הפסחא: האמא של כל ימי השימורים הקדושים

 

לפי המסורת עתיקה, ערב החג או ליל השימורים של חג הפסחא נחוג בבוקר של יום שבת. ישוע קם לתחייה שוב במקום זה, כיום ממש כמו אז, ללא ההמולה של ההמונים.

בהתייחס ל"אמא של כל ימי השימורים" ובהתייחס לבוקר במקום של ה-אנסטזיס (התחייה) עקב הצרכים המקומיים הקשורים לסטאטוס קוו, אירוע זה בירושלים הינו ליל השימורים של חג הפסחא אשר מתרחש בעולם. באופן מטפורי, הרבה קושרים זאת למקור שלו: חג הפסחא מתחיל במקום שבו הכל החל, שבו ההיסטוריה ואת הגיאוגרפיה של הישועה. אחרים, מצד שני, מעדיפים לחשוב שישוע כיום כמו בעבר, יקום לתחייה שוב בשקט ולאט דבר ה' והשמחה תתפזר בעולם שלו.

הליטורגיה לאחר מכן כללה הדלקת נרות כטקס, שנערך לפני אבן המשיחה, עם כניסתו לבזיליקה של כנסיית הקבר והובל על ידי המנהלן האפיפיורי של הפטריארכיה הלטינית, מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה. מיד לאחר מכן, הליטורגיה של דבר ה', כללה שבעה מקראות ושבעה מזמורים מתהילים, שבהם הכנסייה מתארת את הניסים שהאל עשה למען  עמו במסגרת ההבטחות שלו. בסוף של המקורות, הושר "גלוריה" [כבוד לאלוהים], מלוה בעוגב, מכריז לכל על התחייה: תודות למותו של ישוע המשיח והתחייה, כעת זהו המקום של הבריאה החדשה.

לאחר מכן היה חידוש של הבטחות של הטבילה, שבה כולם ענו ב"כן", נשים וגברים כאחד, לפני שהמים המקדושים הותזו על הנוכחים.

"בליטורגיה הזאת איננו חוגגים זכרון", אמר מונסיניור פיצהבלה בדרשה שלו. "מה שאנו עושים במחוות אלו אינם רק זכרון של מה שהתרחש לפני אבותינו. אפילו כיום, כאן, אלוהים אוהב, בורא, משחרר, מוחל ומנהיג. היום הוא ממלא את העבודה של הפדות." לאחר מכן, הוא התמקד באלמנטים שונים המאפיינים  את הלילה הקדוש: לילה, אש, מים ולחם, מתאר ומעדכן אותם  ומזכיר שהסיפור שסופר לנו בליל השימורים ובכל יום ב-אדיקול שבכנסיית הקבר מתייחס אלינו וקרוב אלינו וגם מספר סיפור של ישועה היסטורית עבור כולנו.

"אני מקווה שאנו נוכל כולנו לצאת ממקום זה מלאי חיים ואור", אמר מונסיניור פיצהבלה בדרשה שלו. "מוארים וערים על ידי האש של רוח הקודש, כך שנוכל להצית מחדש בעולם אהבה ששינתה את הלילה הזה."

ההתלהבות הכללית שאפיינה את הרגעים האחרונים של הליטורגיה, האח הפרנציסקאני זכראוס דרזק, הנשיא של הבזיליקה של כנסיית הקבר אמר, "אנו האחים הפרנציסקאנים, שחיים עם התחייה, חוגגים את הליטורגיה של המקום בכל יום. כעשותנו כך היום דבר זה מסייע לנו להבין אפילו יותר את החשיבות של המקום שבו האל שלח אותנו על מנת לשרת. אינני לוקח כמובן מאיליו לעולם את החיים בקשר הדוק עם התחייה".

 

ג'ובאני מלספינה