השנה שוב, בתאריך ה-6 וה-7 במאי, החגיגות של יום החג של מציאת הצלב של ישוע המשיח התקיים בבזיליקה של כנסיית הקבר. הלב של הטקסיות היה הקפלה של הלנה, המחצבה התיקה במיקום הנמוך של הבזיליקה, היכן שממוקם ה"אינבנטו" ("מציאת") הצלב הקדוש על ידי אימו של הקיסר קונסטנטינוס בשנת 326 ואשר מונצחת ביום חג זה.
ירושלים הינה המקום היחידי בעולם שיום חג זה עדיין נחוג, כשהאפיפיור יוחנן פאולוס ה-23 הכחיד את יום החג הזה מלוח השנה בשנת 1960, לטובת יום החג של ההתעלות של הצלב ב-14 בספטמבר. התאריך נבחר על מנת להנציח זאת הינו ה-7 במאי משום שהוא מוזכר על ידי קיריל הקדוש של ירושלים, שסיפר על צלב מאיר שהופיע בשמיים, מעל להר הגולולתא, שניתן לראותו עד הר הזיתים.
הטקסיות, בחלקים ליטורגיים מספר, החלו בשעות אחר הצהריים בתאריך ה-6 במאי עם הכניסה הטקסית של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון אל תוך הבזיליקה, היכן שהתקבל על ידי הנשיא של כנסיית הקבר, האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ. במהלך התהלוכה, שנערכת בכל יום בבזיליקה, הקהילה של האחים הפרנציסקאנים והמאמינים שהו משך זמן מה בקפלה של הלנה: כאן לפני השריד של הצלב הקדוש, האב הקוסטוד, לבוש בבגדים בצבע אדום וזהב, ערך את תפילת הערבית הראשונה.
באותה מערה, דבר זה נמשך בליל השימורים, בהלימה לטקסט שנלקח מההיסטוריה של הכנסייה מאת רופינוס שהוקרא: זה מתייחס לכיצד הלנה הקדושה יכלה להבחין את הצלב של ישוע משלושת הצלבים שנמצאו, באמצעות אישה שהיתה חולה מאד ולאחר שנגעה בצלב האמיתי.
בבוקר של ה-7 במאי, האב הקוסטוד ערך את סעודת האדון הטקסית, שבה נכחו מאמינים רבים, אנשי דת ועולי רגל. לבסוף, בסופו של האירוע, השריד של הצלב הקדוש נלקח בתהלוכה עד ל-רוטונדה של ה-אנסטזיס, היכן שהקבר הריק הוקף שלוש פעמים: עלי כותרת של ורד וקטורת הקדימו את המעבר של השריד יקר הערך, שלאחר מכן הוצג להערצה מצד המאמינים בקפלה של ההתגלות.
לפי רופינוס, הלנה הקדושה יכלה לזהות את הגולגולתא עקב שנוכחות של הפסל של ונוס, שהונח שם כניסיון לערער את הנוצרי הראשונים מלעבוד את האל ולאבד את המקום המדויק של האירוע של חג הפסחא של ישוע האדון. "החבאה של הצלב בנקודה הנמוכה ביותר של המחצבה התרחש בימי שלטונו של הקיסר אדריאנוס על ידי כיסוי הגולגולתא והקבר מתחת למקדשים פגאניים", הדגיש האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש בדרשה שלו. "ההשגחה העליונה, החליטה אחרת: הניסיונות לחסל את הזיכרון של הצלב, הגולגולתא והקבר תואמים לממצאים שלהם והטרנספורמציה של המקום ללב הנצרות שמקום שמעלה את התקווה ומעניק משמעות לחיים של כל אחד מאיתנו ולהיסטוריה של האנושות."
"דבר זה מלמד אותנו שכאשר הנוצרים נראים שסובלים מתקופות של רדיפות וחוויות קשות, אסור להם להתייאש משום שהם נכנסים לרז של הפסחא יחד עם ישוע: הם המבואה [לובי] של התחייה", המשיך ואמר האח פאטון. היום אנו חוגגים את מציאת הצלב האמיתי ושוב אנו מוזמנים לשאת את עינינו לעבר ישוע המשיח על הצלב. זהו הנוגדן היעיל ביחידי כנגד עקיצות של נחשים רבים שהרעל של התרבות העכשווית ושבאה מאי יכולת לבטוח באל ובדבר האל. עלינו להחלים מהעקיצות של האיבה והשנאה שברמה אישית יוצרת אי הבנה ואלימות ובאופן קולקטיבי מספק את הדלק למלחמות ולניצול מכל סוג שהוא" ( לקרוא את הדרשה כולה כאן).
סילביה ג'וליאנו
