ברוב המקרים החג נחוג ב-25 במרץ, אולם השנה הטקסיות של הבישור הועברה ל-7 ול-8 באפריל. הקהילה של האחים הפרנציסקאנים התקבצו יחד עם הקהילה המקומית בבזיליקה של הבישור בנצרת היכן שהמקום והזיכרון של המפגש בין המלאך גבריאל ומרים הבתולה (ספר הבשורה לפי לוקאס א, 26-38) ושל ההתעברות של דבר ה' מעוגנים האחד בשני.
כאן דבר ה' הפך לבשר
הדיווחים היהודים-נוצרים, הסיפורים בספרי הבשורה, החפירות הארכיאולוגיות והמסורת כולם נפגשים כאן, בעיר ערבית ישראלית, היכן שהבזיליקה של הקוסטודיה של ארץ הקודש ממוקמת עם מערת הבישור, עדות נראית ל"כן" של מרים, שמאפשר לדבר ה' שהפך לבשר.
הכיתוב "וורבום קארו פאקטון אסט" (והדבר היה בשר) חצוב בחזית של הכנסייה העליונה ובמזבח שבמערה, בלב של המקום הקדוש.
הבזיליקה העכשווית – נבנתה בין השנים 1960-69 והוקדשה ב-25 במרץ 1969 – מורכבת משתי כנסיות האחת מעל לשנייה: הכנסייה התחתונה והעליונה. הראשונה [העליונה] מוקדשת למרים הבתולה, כוללת את הפסיפס הגדול המייצג את "הכנסייה האחת, הקדושה, הקתולית ושל השליחים" באפסיס ובציורים ובציורי הקיר שמראים את הייצוגים השונים של מרים הבתולה במדינות שונות בעולם. הכנסייה התחתונה, מצד שני, מארחת את המערה של הבשורה היכן, שלפי המסורת, המשפחה הקדושה שחיה תקופה ארוכה עד שישוע עזב אותם והחל את העבודה שלו של הבישור. המתחם החיצוני של הבזיליקה מוקף על ידי מרפסת ארוכה שכוללת סדרות של פנלים המראים ייצוגים לאומיים של מרים הבתולה המבורכת.
הכניסה והאירוע של ההוחדה
הפטריארך של ירושלים של הלטינים, הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, הוזמן על ידי הפרנציסקאנים לערות את האירועים של הטקסיות, התקבל בתחילה במתחם של הקהילה של אנטוני הקדוש על ידי תנועת הצופים ועל ידי הכנסיות הנוצריות המקומיות, האח הפרנציסקאני איבראהים סבח, כהן הדת של קהילת נצרת והמסייעים שלו.
התהלוכה הארוכה לאחר מכן התקדמה לעבר הבזיליקה, היכן שהפטריארך, סגנו מונסיניור רפיק נהרה, מונסיניור אדולפו טיטו אילנה, שגריר הוותיקן לישראל ומשלחת מהפטריארכיה הלטינית כולל מספר סמינריסטים וחלק מכהני הדת, היכן שהתקבלו על ידי משלחת של הפרנציסקאנים, שהובלו על ידי האח הפרנציסקאני וויצק בולוז, האח האחראי הממונה והרקטור של הבזיליקה של הבישור והמקום הקדוש של המשפחה הקדושה בנצרת.
לאחר קבלת הפנים והברכה של הקטורת, המשלחת נכנסה לבזיליקה היכן שהאח הפרנציסקאני איבראהים קיבל את הפטריארך בשם המאמינים המקומיים.
אמון: אחד מהקורבנות העיקריים של מל+חמה זו
במהלך סעודת האדון הטקסית, שהיתה מצופה להתקיים ביום ראשון כך שהמאמינים המקומיים יוכלו להשתתף בקלות רבה יותר, הפטריארך הזכיר כיצד השנה יום החג של הבישור נחוג ביום השמיני של חג הפסחא: "שני אירועים מרכזיים בהיסטוריה של הישועה, ההתעברות והתחייה מן המתים מתקבצים יחד באותו יום!", הדגיש הקרדינל פיצהבלה.
"בחג הפסחא", המשיך ואמר [הפטריארך], " ישוע ישלים את העבודה שהחלה עם ה"כן" של מרים": כן לאמונה ולאמון אפילו שנראה מבחינת נקודת מבט אנושית בלתי אפשרי, "כן" להקשבה, למרות התהפוכות, ,כן" לחיים. אלו הם סימנים חשובים של חיים, בייחוד בתקופה זו כשהאמון הינו אחד מהקורבנות העיקריים של מלחמה זו. מרים מלמדת אותנו לומר "כן" עם אמון בלתי מוגבל במה שיתקיים, משום שהיא בטחה באלוהים."
התהלוכה "זיכרון של ההתעברות ללא חטא של דבר ה'"
לפני הסיום, הליטורגיה של טקסיות זו כוללת את התהלוכה הסופית בבזיליקה העליונה. "זיכרון של ההתעברו של גבר ה' ("ממוריה וורבי דאי אינקארנאטיוניס"( עם המקראות של שלושה טקסטים מספר הבשורה (לפי יוחנן א, 1-18; לפי יוחנן א, 9-18; לפי מתי א, 18-25) הקשורים לרז של ההתעברות, ולאחר התפילה של האנג'לוס. לבסוף, הפטריארך העניק את הברכה האפוסטולית עם כתבי מחילה רבים שניתנו על ידי האפיפיור פרנסיס לרגל אירוע זה של יום החג.
"ללא ההתעברות ללא חטא, אין תחייה", האיר האח הפרנציסקאני וויצאק בסיום האירוע. "שני האירועים מאוחדים ברז של ישוע המשיח: הסיפור של הישועה, שמסתיים בקבר הריק, מתחיל כאן. ולאחר מכן, הבה נזכור את המילים של ישוע שקם לתחייה ואומר לשליחים "חזרו את הגליל! שם תמצאו אותי! : המשמעות הינה לחזור למקורות, כשמתחיל שוב מן ההתחלה ומשמעו גם לחזור לכאן, ומכאן לחזור שוב לסיפור של הישועה, להבין טוב יותר ויותר."
בבוקר למחרת, הקרדינל פיצהבלה ערך את ההוחדה שנערכה בטקסיות. ההשתתפות היתה רגב בבזיליקה, עם נוצרים מקומיים, אנשי דת, עולי רגל שמילאו את הבזיליקה העליונה של הבישור, לשמחתו הרבה של הפטריארך.
Silvia Giuliano
