יום החג של אנטוני הקדוש: אירוע גדול שנחוג ביפו, תל אביב

ביום שבת, ה-15 ביוני, מספר ימים אחר האירוע הטקסי של אנטוני הקדוש, אירוע רב משתתפים נערך בקהילה הפרנציסקאנית של המהגרים ביפו, אשר נקראת על שם הקדוש מפדואה.

יותר מ-500 מאמינים לקחו חלק בתהלוכה שיצאה מכנסיית פיטר הקדוש שביפו וסעודת האדון נערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון שנערכה לאחר מכן: היה זה פסטיבל של צבעים ושל צלילים, כשנכחו שם קהילות שונות ומגוונות. ארבעת האחים הפרנציסקאנים שחיים במנזר זה משרתים ומסייעים לקהילות אלו, אשר מיועדות לערבים, אפריקאנים, פיליפינים, הודים, יוצאי אמריקה הלטינית ופולנים.

כפי שהאח הפרנציסקאני אגוסטין פיילאיו פרגוסו, מקסיקני במוצאו, האח הממונה האחראי על המנזר ועל הקהילה מסביר, "הערבים הנוצרים הגיעו לכאן ראשונים בשנת 1631, כאשר הקהילה נוסדה; הם התיישבו כאן למרות שהמחויבות הראשית של האחווה היתה בזמנו לקבל את פני עולי הרגל המגיעים דרך הים". למרות שמנקודת מבט היסטורית הערבים היו הראשונים, מבחינה מספרית כיום הקהילות הגדולות ביותר הינם ההודית והפיליפינית, ולאחר מכן מאמריקה הלטינית ומאפריקה. 

האזור של כנסיית אנטוני הקדוש אינה מבוססת על שטח אדמה מוגדר, אלא שייכת לקהילות לפי חלוקה  לשונית, כשהרבה נוצרים ערבים מהדור הצעיר אינם מדברים ערבית עוד, פשוט על מנת להיפך  למשולבים בדרך של האמונה הקתולית. הפעילויות של הקהילה מאד פופולאריות: הפרנציסקאנים מציעים ליווי של סקרמנטים והדרכה רוחנית; הם גם מעניקים עזרה קונקרטית למשפחת הזקוקות לה. באשר לאירועים ליטורגיים, הפעילויות מחלוקת לפי שפה של הקהילה שעל צרכיה עונים: "יש לנו סעודת אדון בשפת הקונקני (שפה הודית-אירופית הדבורה בהודו), ב-טגאלוג (השפה הנפוצה ביותר בפיליפינים), באנגלית, צרפתית לאפריקנים, ספרדית, עברית, פולנית וסעודת האדון של הניאו-קתוקומנלים", הסביר והרחיב האח אגוסטין.

אפילו לאחר  חניכת הקהילה הנקראת על שם גבירתו של החסד, המיועדת למהגרים, רבים מחליטים להישאר ולבוא לקהילת אנטוני הקדוש. למרות שרבים גרים באזור מחוץ לתל אביב, מעדיפים אזורים אחרים בתל אביב, עקב העלות הגבוה של הנכס, מאמינים רבים  מוצאים בקלות את השורשים שלהם ואת תרבותם שם.

הקהילה מציעה פעילויות רבות, למשל ליווי רוחני עבור סגל דיפלומטי והשגרירים הקתולים כאשר אינן יכולים למצוא זאת במקום אחר בעיר. יחד עם הייחודיות הזו, ישנן גם בעיות. ראשית כל,  חושף האח אגוסטין, הינו הקושי של בחירת השפה עבור הקשתיזם לילדים: "הערבים, למשל, מדברים ערבית בבית אולם אינם יודעים לקרוא את השפה וזאת משום שרבים מהם לומדים בעברית ודוברי עברית. אותו דבר מתייחס לדור הצעיר של הפיליפינים, אפריקנים וילדים שמוצאם מאמריקה הלטינית. לאחרונה התחלנו לתרגם לאותיות בעברית את התפילה של אבינו שבשמיים בערבית כך שהערבים יוכלו לקרוא בשפת אימם".

ג'ובאני מלספינה