רק שלושה ימי הולדת נחוגים בלוח השנה הליטורגי של הכנסייה: הולדת ישוע האדון, הולדתו של המבשר שלו, יוחנן המטביל ויום ההולדת של אימו של ישוע. יום החג של יום הולדתה של מרים הבתולה המבורכת חשוב עקב תפקידו הבסיסי בהיסטוריה של ההושעה והוא מונצח בכל שנה ב-8 בספטמבר.
בירושלים, תאריך חשוב זה נחוג באופן מסורתי בכנסייה של חנה הקדושה, באמצעות אירוע של ההוחדה [אוכריסטיה, בלעז]. הכנסייה עצמה של חנה הקדושה הינה רכוש של הרפובליקה הצרפתית, כשהנכס זה הינו מתנה בשנת 1856 לנפוליאון השלישי מאת הסולטן עבדול מג'יד כאות של הכרת תודה עבור התמיכה הצבאית במלחמת קרים. שמה של הכנסייה, מצד שני, מתייחס במפורש לאמה של מרים, חנה [אנה] שחיה שם יחד עם בעלה יוחנן הקדוש, כפי שמצוין בספר הבשורה של יעקב [שלא נכלל בספרי הברית חדשה] ואשר מדגיש כיצד הבית של הוריה של מרים עמד "לא רחוק מבית המקדש". ניתן לומר שמקום זה הינו קדוש ללא ספק, משום שבמקום שהיה הבית של הוריה של מרים התקיימו שם ניסים ממש כמו הנס של הריפוי של האיש המשותק בבריכה של בית צידא הנס של ריפוי באפיזודה המסורת בספר הבשורה לפי יוחנן ה פסוק 1.
הכנסייה כאן, נבנתה בתקופת הצלבנים, ואשר הינו אחד המבנים שנשארו שלמים משך מאות השנים שעברו תודות למלך סלאח א-דין, שהפך את הכנסייה לבית ספר ללימודי הקוראן.
כיום, הבזיליקה הינה נכס של צרפת שנמסר לידיהם של המיסיונרים של אפריקה שהינה אגודה של חיי השליחים, שכוללת כהני דת ואחים עמאים שנוסדה בשנת 1868 תודות לקרדינל שרל-מרטיאלאלהמןלביגריה.
האירוע של ההוחדה נערך בצרפתית ונערך על ידי האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, אח של הקוסטודיה של ארץ הקודש, שכיום הוא האחראי הממונה על הבזיליקה של כנסיית הקבר. אנשי דת צרפתים ומאמינים המתגוררים בירושלים ומשלחת דיפלומטית צרפתית שבראשם הקונסול הכללי של צרפת רנה טרוקאז, מלווה על ידיהיועץ של הקונסול לענייני דת, האב הישוע לוק פרידט.
הטקסט מספר הבשורה שהוקרא ממנו במהלך סעודת האדון היה מהפרק הראשון שך ספר הבשורה לפי מתי, שכידוע, מצטט את שושלת היוחסין של ישוע המשיח שחוזרת מבחינת זמן לאב המייסד, אברהם.
"מדוע להעיר את אברהם היום?" שאל האח סטפן במהלך ההארות שלו אודות ספר הבשורה; "הפרשנים ממשיכים לומר שהאוונגליסט מתי, כתב בקרב היהודים ובעבור היהודים, מנסה להתייחס לתנ"ך ולהראות שישוע הינו צאצא לבית דוד. אברהם ממכריז ומכין את הקריאה של ישוע המשיח מנצרת, כמו את זו שלנו, של אלו שנקהלים על מנת לשתף פעולה בעבודה זו באמצעות ההיסטוריה של האנושות. דבר זה מראה לנו שהאל תמיד היה בעל היוזמה ושהוא מצפה לקבל מאיתנו את התשובה. על מנת לתת ליום הולדתה של מרים את הממד השלם שלו, עלינו להתייחס לכך כהכנה נבואית וכמקדמה אמיתית על ידי הולדתה והסיפור של אברהם."
האירוע החגיגי הגיע אל סופו עם טקס של תהלוכה לקריפטה של מערת המולד שמתחת לבזיליקה, היכן שלווה ב"ליטאני של לורטו" שהושר בלטינית, האח הפרנציסקאני סטפן בירך בקטורת את האיקונה של מרים הבתולה.
פיליפו דה גרציה
