ביום שלישי, ה-8 בדצמבר בכנסיית סאן סלבטורה, שבעיר העתיקה, ביום שבו הכנסייה האוניברסאלית חוגגת את הטקסיות של ההתעברות ללא חטא של מרים, היתה עוד סיבה של שמחה שנוספה לחגיגיות זו: שלוש אחים פרנציסקאנים הוסנכו לשמש [דיאקון] באותו יום חג.
האח הפרנציסקאני ז'אן, חואן ו-סימון, מקונגו קינססה ומ-פרו, קיבלו את התפקיד של שמש על ידי הנחת הידיים של מונסיניור פיירסטיסטה פיצהבלה, הפטריארך הלטיני של ירושלים, שערך את ההוחדה. כהן דת מסייע בסעודת האדון הזו היה הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סרקו פאטון וסגנו, האח דוברומיר ג'סטל, האח הפרנציסקאני מרצלו אריאל ציצינלי, האח הממונה האחראי על המנזר של סאן סלבטורה והאח הפרנציסקאני דומנאציאנו פדרס, האחראי על הסטודנטים לתיאולוגיה שחיים ולומדים במנזר שבעיר העתיקה.
"כשהאל בורא, הוא מציב מגבלות, גבול שהינו תנאי הכרחי עבור הקיום", אמר הפטריארך פיצהבלה בהערות שלו אודות המקראות של היום. "האל משחרר אותנו מהאשליה שעל מנת שיהיו חיים מלאים עלינו להיות ללא מגבלות, להיות ללא גבולות או להיות עם בעלות על כל דבר רק לעצמנו. האל מזכיר לאדם שלהיות מאושר צריך מערכת יחסים עם האל והחופש מתבטא במערכת יחסים זו."
"במרים, אמונה מתעלה על החשד: היא מכירה במגבלותיה, היא יודעת שהיא רק בריאה, אולם היא מאמינה מיד שניתן להתגבר על המגבלה, לא על ידי יכולותיה, אלא על ידי כוחו של האל". המשיך ואמר הפטריארך. "היא מפקידה את עצמה לכוחו של האל, היא בוטחת שהאל הטוב הזה שנתן לה חיים, אל של פריון,שאינו מבקש דבר".
האירוע הזה היה אינטימי, מוגבל לקבוצת פרנציסקאנים ומעט נזירות שעובדות עם הקוסטודיה של ארץ הקודש, אולם היה זמין בשידור און-ליין ובשידור חי של מרכז המדיה הנוצרי. לסיום היה זה האח הפרנציסקאני חואן, שדיבר בשם שלושת השמשים ואמר, אנו מודים לאל, המקור של כל מתנה מושלמת. אנו רוצים לקחת יתרון זה של אירוע זה ולהודות לאלו שאנו אוהבים, בייחוד המשפחות שלנו, על המתנה של החיים. אנו מצטערים על המרחק ועל חוסר האשרות להיות נוכחים פיסית עימנו, וזאת עקב מגיפת הקורונה."
התודה של שלושת השמשים היתה לאחר התודה של האח פאטון, שקודם הודה למונסיניור פיצהבלה, "ועלינו ללמוד לחיות עם מגבלות, כפי שהפטריארך הזכיר לנו, אולם בה בעת, אין זה אומר שהם ימנעו מאיתנו לחיות עם מה שחיוני והכרחי לנו: האמונה שלנו, מערכת היחסים שלנו עם האדון והאירועים שלנו", אמר האח פאטון כשמתייחס שוב לדרשה של הפטריארך. לסיום, הוא פנה לשלושת השמשים ואמר – " התפקיד של שמש [דיאקון] הוא דבר שמזכיר, משום שזהו הסימון המובהק של ישוע המשיח שהיה משרת מתוך אהבה לאב, מתוך אהבה אלינו. המשיכו לחיות חודשים אלו של שמשים, זכרו תמיד שזה צריך להישאר בסגנון פרנציסקאני של חיים מקודשים."
ג'ובאני מלספינה
