פעמוני בית הספר שוב מצלצלים. בכיתות ששוב מלאות. הילדים חוזרים ללמוד, לרכוש חברים, לגלות עולם ולעשות כיף. בסוריה שסבלה את העול של המלחמה משך שנים רבות מדי והפצעים העמוקים שזוהמו על ידי האלימות, העוני והעדר עתיד, הפתיחה מחדש שך בית הספר אינו רק אירוע ציבורי, אלא סימן של תקווה. החיים מתחילים מחדש שוב כאן. באתגר זה, הקוסטודיה של ארץ הקודש תמיד עמדה לצד האוכלוסייה הסורית.
קרבה מתמשכת, אוששה מחדש ביום ראשון ה-20 בספטמבר, כשבתי הספר של ארץ הקודש נפתחו מחדש ביעקובייה ובאל-חוניה. בנוכחות רשויות אזרחיות ודתיות, מורים, משפחות ותלמידים, הקוסטוד, האח פרנצ'סקו אילפו, הדגיש את חשיבות היום הזה עבור הקהילה כולה. "בנייה מחדש של בית ספר, אינה רק הקמה מחדש של בניין. משמעו לתת לילדים שוב מקום שבו יוכלו לגדול, ללמוד ולחלום", אמר האח אילפו. פתיחה מחדש של בתי ספר בארץ שנמצאת בקשיים כה רבים ומעל לכל משמעה לתת לכל ילד סיבה נוספת להישאר, או לתת למי שברח את האפשרות לחזור לאחר הסבל הגדול, לצפות אל העתיד.
הנוכחות הפרנציסקאנית לכן מאששת את התמיכה הבסיסית עבור האוכלוסייה כולה. מצד אחד, ישנה תמיכה רוחנית, הגנה על המקומות הקדושים ושמירה על הכנסייה כישות חיה. מצד שני, תמיכה לאוכלוסייה שמתחילה עם העירים ביותר. וחינוך, כפי שהסביר הקוסטוד, הינו "אחד מהדרכים הכי חשובות על מנת לבנות את השלום". בתי הספר של ארץ הקודש כוונתם אינה רק לחנך את הצעירים, אלא מעל לכל ליצור אנשים שמסוגלים ליצור דו שיח ולחיות יחד, לכבד האחד את השני ללא אפליה או הדרה.
היעדים של בתי הספר של ארץ הקודש הינה לעצב אנשים צעירים מוכנים, אולם גם אנשים המסוגלים לכבד זה את זה, לעסוק בניהול דו שיח ולבנות חברה יחד שבה יש מקום עבור כולם, מעבר לשייכות דתית ותרבותית. זוהי בדיוק התקווה שביטא האח אילפו, שבתי הספר הללו יהיו "הבתים של השלום, המקום של מפגש ושל אחווה".
במסגרת התודות לאח הפרנציסקאני לואי בישראת ולא הפרנציסקאני חוקאז מסרוב, שפיקחו על עבודות הבנייה, הקחסטוד שלח מסר: "אלו הן הפנים הכי יפות של הנוכחות הפרנציסקאנית שלנו: להישאר ליד האנשים, לחלוק עימם את המאמצים שלהם ולבנות מחדש את התקווה יחד". יעקובייה ואל -חוניה כעת יכולים לחיות שוב תודות לעבודה חסרת לאות בקהילה שלא נשברה לנוכח הקשיים שעברה במהלך שנות המלחמה הרבות והתמודדה עימם.
Lorenzo Vita
