קורס רענון תיאולוגי-מקראי ה-45 מסתיים בירושלים

קורס הרענון התיאולוגי-מקראי ה-45 הגיע אל סיומו בירושלים ביום שישי ה-22 באפריל, לאחר ארבעה ימים אינטנסיביים, בתמיכה של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שהחל ביום שלישי ה-19 באפריל באודיטוריום של ההתעברות ללא חטא שבמנזר של סאן סלבטורה. הקורס ארך ארבעה ימים וכלל הרצאות בבוקר וביקורים מודרכים בשעות אחר הצהריים. הקורס הגיע אל סופו ביום שישי עם סיור לימודי לנגב.

קורס הרענון התיאולוגי-מקראי נחנך בשנות ה-70 כיוזמה של הארכיאולוג האיטלקי הפרנציסקאני קמיליו בלרמינו גבאטי כאירוע של הכשרה עבור אנשי דת דוברי איטלקית (נשים וגברים) בירושלים, כשנערך שבוע לאחר חגיגות חג הפסחא. 

משך מספר עשורים, הקורס היה מיועד לספק לימודים מעמיקים במקרא או בנושאים תיאולוגיים ספציפיים, למשל, עיסוק בצווים אפיפיורים והן להציע זמן המוקדש לתיאולוגיה בפנוראמה של ארץ הקודש על ידי אנשים מיומנים, למשל מרצים מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא.

קורס הרענון התיאולוגי-מקראי  נכלל לאחרונה ב"קטלוג של יוזמות של הכשרה" של משרד החינוך האיטלקי, האוניברסיטאות ומכוני המחקר, כשזה מהווה עידוד להשתתף מצד מורים מאיטליה המעוניינים ביוזמה זו.

הנושא של ההרהור השנה היה של החוכמה, ללא התייחסות לספר מהתנ"ך אלא לחוכמה כהבנה מעמיקה בכתבי הקודש. ההרצאות ניתנו על ידי מרצים המתמחים בפרשות המקרא ואשר התמקדו בנושא זה ופיתחו אותו, החל מהפריסקופ או מעמוד מלא של טקסט מקראי.

השנה בניגוד לשנים קודמות היו פחות משתתפים וזאת משתי סיבות: הסיבה הראשונה עקב חזרה איטית לחיים נורמאליים לאחר שנתיים של מגיפה [של הקורונה] והשנייה – פרסום מאוחר של האירוע מצד הפרנציסקאנים שחיכו למגבלות הקשורות לסוגיות בריאות שיכו להקלה ולהפוך אותו לבטוח במאת האחוזים. אף על פי כן, כ-50-60 איש נכחו בכל יום באירוע זה.

האח הפרנציסקאני אלסנדרו קוניליו, המזכיר של המכון לחקר המקרא ואחד מהמרצים ומהמארגנים של היוזמה דיבר עימנו אודות הכלים שהקורס הזה מספק למשתתפים ומוסיף ערך מוסף שההרצאות יכולות לתרום לאמונה של כל אחד ואחד. "בין הכלים שמוצעים כאן הינם צירוף של מספר הרצאות תיאולוגיות על המקרא עם סיורים מודרכים של אותם המיקומים לעיתים קרובות אלו מקומות שהם נסתרים יותר,  פחות ידועים, שהם מחוץ למעגל הקלאסי של עולי הרגל. הגירוי שאנו רוצים להעניק למאזינים אלו עם כלי על מנת לפתח גישה מחודשת לטקסטים מקראיים ישירות ממקום של מודעות שונה, או לחזור אל זה עם כלי של ניתוח שיאפשר להם הבנה מעמיקה יותר של טקסט זה."

בהקשר להבט הרוחני של היוזמה, האח הפרנציסקאני אלסנדרו מודה: "היתרון בתנאים של האמונה מעמיק באמצעות הקיבולת של ההרצאות אינה להגביל את עצמם להבט טהור של תיאוריה ושל הבט אקדמי". חשוב מאד להתבסס על המיומנות שלהם "של להיות מסוגלים לפרק את העבודה הזו כך שהיא הזנה לכל מי שיאזין". האח אלסנדרו המשיך ואמר אודות המטלה העדינה של המרצים: "למרות שאנו עצמנו יותר על תקן של פרשנים ושל אנשי מקרא, ישנו חסר קטן של הבט תיאולוגי, ומשך הימים האלה היו רעיונות של תיאולוגיה קיומית באופייה; אני חושב שההרצאה מאת פרופ' פריוטון אודות איוב ומערכת היחסים עם האל הקשורה לסבל, ההרצאה של פקופ' ריזון אודות מה שמכונה "העדות של איוב" או של פרופ' קביציה, שדיבר אודות חזרתו של יוחנן לנושא של יציאת מצרים באמצעות קריאה של ספרי החכמה."

 

פיליפו דה גרציה