.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
הין התאריכים ה-1 עד החמישי באוקטובר, בכנסייה של פרנסיס הקדוש ברודוס תתקיים המהדורה ה-12 של פסטיבל העוגב והמוסיקה: חמישה ערבים יוקדשו למוסיקת העוגב ולתרבות, כשהקונצרטים הינם ללא עלות.
האירוע אורגן על ידי הכנסייה הקתולית של רודוס ועל ידי פסטיבל העוגב של ארץ הקודש, בשיתוף עם המכון האיטלקי לתרבות באתונה, שגרירות הונגריה באתונה והאגודה בעד ארץ הקודש.
הפסטיבל מציע תוכנית עשירה שלו טווח החל ממוסיקה קלאסית ועד מוסיקה דתית, עם אמנים ברמה בינלאומית.
בערב הראשון, יום שלישי ה-1 באוקטובר, יופק בידי האמן ההונגרי רוברט קובאץ, נגן עוגב בכנסייה של אוגוסטינה הקדושה בווינה ושותף של מכונים מוסיקאליים חשובים, כגון התזמורת הפילהרמונית של ווינה. הרפרטואר המוסיקלי יציג את הטווח של ליסט ועד באך.
הערבים שלאחר מכן, האמן האיטלקי ג'יאנלוקה קניאני, מורה לעוגב ולאימפרוביזציה בקונסרבטוריון של טורין, מציע מסע באמצעות המלחינים הגרמנים והאיטלקיים הגדולים.
ערב מיוחד בתוכנית מתוכנן ליום שישי הרביעי באוקטובר, עם התנסות מהעבר: קונצרט-סרט כמו בימים הראשונים של הקולנוע. סרט אילן איטלקי משנת 1918, "האח שמש", המספר אודות החיים של פרנסיס הקדוש, יולחן וילווה במוסיקה על ידי ג'יאנלוקה קניאני.
הפסטיבל יגיע אל קיצו בשבת החמישי באוקטובר עם קונצרט של מוסיקה דתית המוצעת על ידי "הסולנים של ביירות". האנסמבל הלבנוני הווקאלי, בניצוחו של פרננדו אפארה, מציג גם יצירות של מקהלה וגם יצירות של סולו, כגון אריות ודואטים.
כל הקונצרטים ייערכו בכנסייה של פרנסיס הקדוש שברודוס, הבית של אחד מהעוגבים הכנסייתיים הגדולים בעולם, שנבנה על ידי חברת "פינצי" שמושבה בפרוגיה במשנת 1939.
לוציה בורגאטו