"בשנים האחרונות, הפנים שלכם הפכו איכשהו לחלק מהסטטוס קוו של הבזיליקה של כנסיית הקבר", אמר הקוסטוד, האאח פרנצ'סקן אילפו, עם נגיעה קלה של אירוניה לבבית, כשפנה לחוקים ולארכיאולוגים הצעירים של אוניברסיטת לה ספיינצה של רומא, שהחל משנת 2022 עד היום, לוקחים חלק בתורנות בעבודה ארכיאולוגית במקום הקדוש לכל העולם הנוצרי. מילים אלו נטמרו בשעות אחר הצהריים ב-17 בספטמבר 2026 במהלך תקשורת באמצעות וידיאו של כנס מאורגן בפקולטה של מכתבים ופילוסופיה של האוניברסיטה של רומא לרגל הצגת הכרך של המיזם של האגיה פוליס. החפירות בכנסיית הקבר בירושלים, כרך ראשון: מיזם ומתודולוגיה. הטקסט כולו הינו באנגלית בעריכת פרופ' פרנצ'סקה רומאנה סטסולה, שיצא לאור על ידי ההוצאה לאור של ארץ הקודש בסדרות הבינלאומיות של המכון הפרנציסקאני של חקר המקרא. שבעה כרכים נוספים ייצאו לאור בשנים הבאות, והכרך השני כבר בהכנה.
פרופ' סטסולה, בתפקידה הכפול כמנהלת של המחלקה של מדעים עתיקים וראש הצוות של חפירות באתר הקדוש של כנסיית הקבר, הציגה בפני הכנס כשדיברה אודות "חוויה קולקטיבית יוצאת דופן" משום, שבנוסף לעבודה ארכיאולוגית בשטח, הרבה עמיתים אחרים מהאוניברסיטה השתתפו וממשיכים להשתתף ב"חוויה אוניברסיטאית גדולה, הזוכה לתמיכה איתנה מצד הרקטור". עבורה, פרופ' אנטונלה פולימני, לא היה זה רגע רק של תודות. בנוסף לאזכור של המנהל הכללי של המסדר של כנסיית הקבר, הנשיא של הוועדה האפיפיורית לארכיאולוגיה ולוותיקן, והאנשים הקשורים לכך מירושלים, פולימני מעל לכל ביקשה להדגיש את הרגשות שלה עם הצגת הכרך הראשון. ההתייחסות היתה לייחודיות של המקום הנחקר, עם הדו קיום היוום יומי של אמונות, ליטורגיות וזיכרונות, אשר גם מקרינים על איזון מוסדי מורכב. ישנם היבטים שהעמודים בספר אינם מתעדים, אמרה הרקטור. "הרגעים הכי פחות פשוטים כשעבודת השטח הורגשה באופן איתן של להיות לבד, לפעמים בשוליים, לפעמים עם תחושה שמתחקרים אותך", אמרה פולימנטי, מזכירה את שתי הנסיעות שלה לירושלים. הראשונה בשנת 2023, כשהתאפשר לה להיכנס לחפירות באתר בשעה שהיה פתוח. השנייה, לפני מספר שבועות, שבמהלכו שהתה עם החוקרים הצעירים מ-לה ספיינצה העובדים בשטח, כשהזמינה אחד אחד לפאנל של הדוברים על מנת לזכות במחיאות כפיים מהנוכחים. סטודנטים וחוקרים אשר, בתפקיד של הדיקאן של הפקולטה של מכתבים, פרופ' אריאנה פונצי, אמרה, הפגינה אומץ ברגשים קשים והתקרבה לוועדות הדתיות של הבזיליקה עם כבוד, רגישות ואנושיות.
מיזם שבו איטליה גם תרמה את תרומתה בהבט דיפלומטי, כפי שהודגש על ידי הקונסול הכללי בירושלים, דומניקו בלטו, והאחראי המקומי של שיתוף הפעולה של הפיתוח של איטליה, מירקו טריקולי. הגיה האיטלקית, כך אמר הקונסול, מאופיינת ביוזמות של מחקר, ויוזמה לשימור של אתרים. בלטו הזכיר גם כן שהמחויבות האיטלקית בבית לחם, בבזיליקה של המולד, בתל סולטן שביריחו, ככלולים במסגרת אתרי המורשת העולמית של האו"ם וגם בהגנה על נוף טבעי של באתיר, גם כן בגדה המערבית, בסביבות של בית לחם. תפקיד שנבנה משך תוכניות הכשרה למפעילים מקומיים. בהקשר זה, פרופ' סטסולה הזכירה את הקורסים של הכשרת בקיץ בשיתוף של מרכז הפסיפסים של יריחו בהשתתפות של האוניברסיטה הקתולית של בית לחם ושלאוניברסיטת אל קודש שבאבו דיס.
הקשר קשה שבמסגרתו האח אילפו ביקש להודות לכולם היה "עבור יושרה מדעית, עבור התשוקה ועבור הדרך המאד אנושית שבה ביצעתם עבודה זו". "עבורנו, הפרנציסקאנים", אמר, "העבודה שלכם יש לה חשיבות יוצאת דופן, משום ששמירה על מקומות אלו גם משמעותה להבין אותם, לחקור אותם, ולהעביר [ידע זה] לדורות הבאים". המלחמות והפלגנות משפיעים על ארץ הקודש", המשיך ואמר הקוסטוד, "השפיעו גם לעבודה זו על מיזם זה, אולם על אף פי כן מייצג סוג של תקווה ומדגים כיצד סוג זה של שיתוף פעולה, מחקר ותרבות יכולים להמשיך ולבנות גשרים ולהכין את העתיד".
גשר שנבנה של מומחים ושל עקשנות, אולם מעל לכל של עבודה שהינה ייחודית מנקודת מבט של המחקר. זה נאמר על ידי פרופ' ארנלדו מקרון, מרצה להיסטוריה הרומית באוניברסיטה טרה, שברומא.. זה הודגש על ידי פופפר' סימון גיבסון, ארכיאולוג בריטי ופרופ' באוניברסיטת צפון קרוליינה (ארה"ב), שהילל את העבודה של סטסולה והצוות שלה, מזכיר את לה ספיינצה שביצעו חקר בשימוש של מתודולוגיה מולטי-דיציפלינארית מודרנית. ובנוסף "זה מהווה שירות לעולם כולו". פרופ' וינסנצו פיוצלי ניקולאי, מרצה בארכיאולוגיה של בתי קברות נוצריים עתיקים שאוניברסיטת טרה ברומא ופרופ' בארכיאולוגיה נוצרית עתיקה באוניברסיטה האפיפיורית של ארכיאולוגיה נוצרית, במקום להתמקד על חלק מהמקרים הכלולים בכרך מאת פרופ' סטסולה בחר להתמקד גם על היבטים מעניינים שביצעו על ידי צוות איטלקי אחר.
בינתיים, פרופ' בסמה חמרנה, פרופ' לעתיקות ולארכיאולוגיה נוצרית מוקדמת באוניברסיטת וינה, הציעה מספר שיקולים אודות מערכת היחסים בין ארכיטקטורה קדושה ופעולה ליטורגית במאות הראשונות של הנצרות, עם התייחסות מיוחדת בקשר לכנסיית הקבר. בין הנוכחים בקהל היו כמאה איש מכל הגילאים, ,היו גם שלוש פרנציסקאנים מהקוסטודיה של ארץ הקודש: הנציג של ארץ הקודש ברומא, האח אנטוניו מילאצו, האח סטניסלב נרציס קלימאס, היסטוריון של הכנסייה והאח ג'יאנפרנקו פינטואוסטוני, שהינו קומיסריאט מזה מספר חודשים בנפולי, אולם מעורב בחפירות באתר של כנסיית הקבר בשנים לפני כן כצלם. סימן של קשר ייחודי המקשר בין הקוסטודיה ובין החפירות במקום המנציח היכן ישוע המשיח מת וקם לתחייה.
Giampiero Sandionigi
