.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}

עבור המשפחה הפרנציסקאנית, הזיכרון הליטורגי של קלרה הקדושה מאסיזי הינו רגע מיוחד. האישה שבחרה ללכת אחרי פרנסיס הקדוש, לחלוק את הרעיון הרדיקלי שלו של העוני, לחיות במתם סגור ובהרהור, ולתת חיים לגבירות העניות, מייצג עמוד תווך של כל הקהילה הקשור לעני מאסיזי
ביום שלישי, ה-11 באוגוסט, הקוסטודיה של ארץ הקודש רצתה לחגוג את יום החג המנציח את הקדושה במנזר של הקלריסות העניות של ירושלים עם סעודת האדון שנערכה על ידי מונסיניור ויליאם שומאלי, הסגן הכללי של הפטריארכיה הלטיני של ירושלים. יחד עם הנזירות של המנזר, בכנסייה של הלב הקדוש של ישוע (שהוקדשה ב-19 ביולי) נכחו האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, אנשי דת, נשות דת ומאמיניים מכל הכנסייה של ירושלים. האירוע היה גם הזדמנות לשחזר את ההיסטוריה ארוכה של הנוכחות של הקלריסות בארץ הקודש, אשר יש להן שורשים כבר בעשורים הראשונים של התנועה הפרנציסקאנית. הנוכחות של הקלריסות העניות, למעשה החלה במאה ה-13 ביוחנן הקדוש של עכו, הבירה העתיקה של הממלכה הצלבנית. מרגע שהעיר נכבשה בשנת 1291, הקהילה של הקלריסות העניות גם נעלמה, לפי המסורת, סבלה ממות על קידוש השם, חלקה את הגורל של האוכלוסייה הנוצרית כולה.
משך מאות שנים, המסדר של הקהילה של קלרה הקדושה ושל פרנסיס הקדוש נעלמו מארץ הקודש, וחזרו אליה באופן קבוע רק לקראת סוף המאה ה-19 גם עם החזרה של הפטריארכיה הלטינית. בשנת 1884 חלק מהקלריסות העניות מצרפת הגיעו לארץ הקודש ולאחר ממספר שנים ייסדו את המנזר של ירושלים. המיקום הינו בשכונת תלפיות, בין העיר העתיקה והדרך המובילה לבית לחם, וגם כיום הנזירות של קלרה הקדושה מנהלות חיים של הרהור המבוסס על הכריזמה הפרנציסקאנית. עדות שבנויה על שקל ועל תפילה המזכירה כיצד היעד וההרהור מתבטאים בבשורה ובחיים של פרנסיס הקדוש ושל קלרה.
בשעה שהאחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש מקבלים את פניהם של עולי רגל, ומלווי את הנוצרים המקומיים ואת אלו מכל העולם, אזי הקלירסות העניות תומכות בעבודה זו באמצעות תפילה, השתחוויה [אדורציה, בלעז] ושל התערבות [באמצעות הקדושים]. דממה אולם נוכחות קבועה, אשר משך מאות שנים ליוו את המאמינים בארץ שנפצעה על ידי אלימות אולם גם בונה על תקווה. ולכן, מסיבה זו, ביום של יום החג של קלרה הקדושה, הקוסטודיה הודתה לקלריסות העניות, תוך שימת דגש על התרומה של הנזירות כחלק ממשפחה פרנציסקאנית אחת. לחיות ולהתפלל כזיכרון של מסדר שהגיע לארץ הקודש עם כתריסר נזירות ושמשך מאות השנים תמיד שמרו בתפילה בעבור עולי הרגל והנוצרים של ירושלים.
Lorenzo Vita
