האוויר הזך בבוקר של חודש ינואר בירושלים, כשהאנשים ממהרים להגיע לאוטובוסים ולאחר מכן לנסוע. חזרה על "אבינו שבשמיים" תמיד הינה הדרך הטובה ביותר להתחיל את העלייה לרגל, כפי שעשה האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ ב-8 בינואר עבור אנשי הקהילה של סאן סלבטורה. היעד היה אחד מאלו שציפו להם משך השנה: נהר הירדן, ביום של הטבילה של ישוע. הרבה אחים פרנציסקאנים, נזירות עולי רגל, אנשי קהילה ומתנדבים של הקוסטודיה לקחו חלק ביום תפילה זה.
הפגישה עם נציגי הרשויות מיריחו החלה את הבוקר. הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ישב בין ראש העיר של יריחו ובין נציגי הרשויות שנתקהלו במנזר הפרנציסקאני המקומי. ביום שמשי וחמים, המסורת הרשמית נערכה הפגישה במדשאה המטופחת של המנזר. האח הפרנציסקאני מריו חדיציטי, האח הממונה האחראי על האחווה של יריחו ומנהל בית הספר של ארץ. הקודש, דיבר ואמר מספר הערות, ולאחר מכן נציגי הרשויות הנוכחות: "אני רוצה להודות לכם על קבלת הפנים החמה עבורי ולכולם", אמר האח פרנצ'סקו פאטון", "והייתי רוצה לנצל הזדמנות זו להודות לכם על שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל שלכם עם האחים הפרנציסקאנים מיריחו ושל הקוסטודיה של ארץ הקודש". הקוסטוד אמר שישוע המשיח עבר דרך יריחו פעמים רבות ולכן זהו מקום חשוב לתפילה ולשלום, עבור המקומיים ועבור השגשוג של העיר.
ב-8 בינואר מסע העלייה לרגל הפך ללחי ותוסס כשהאוטובוס הגיע לגדות נהר הירדן לרגל סעודת אדון טקסית. בסמוך לנהר ישנם מספר אזורים סגורים לקהל ומוגבלים עקב נוכחות של מוקשים. היכן שבטוח ללכת בבטחה, תהלוכה ארוכה צעדה למקום רחב ממדים שהוכן לליטורגיה. במקום שבו נטבל ישוע על ידי יוחנן המטביל ואשר קול מהשמיים הצביע עליו כמיועד, מאות אנשים נכחו שם על מנת לזכור אירוע זה. "באירוע זה, אתם כהורים, הבאתם את ילדיכם להיטבל, לקבל את המתנה של להיהפך לילדי האל", אמר האח פרנצ'סקו פאטון בפתיחת דבריו, מכיוון ששני הנטבלים תוכננו ליום זה. לאחר שירת הבשורה בערבית, האח הפרנציסקאני מריו חדציטי דרש את הדרשה. לאחר מכן, עם מים מנהר הירדן ועם רגש רב מקהל המאמינים, הקוסטוד הטביל את שני הילדים הקטנים, ג'ורג' ולוקאס. "תודה לך, האב הקוסטוד, עבור היום שנוספו לנו עוד שני ילדים חדשים בכנסייה", אמר האח מריו לאחר מכן נשמעו מחיאות כפיים חזקות של התעלות מהקהל.
בעקבותיו של ישוע המשיח, מזה יותר ממאתיים שנים, יום טבילתו הינו מקובל גם במנזר היווני—אורתודוכסי של הר הפיתוי. משך מאות שנים היתה הכרה בכך שזהו המקום שבו ישוע עבר את הפיתוי וגבר עליו, ולאחר מכן נזנח משך שנים והחל משלהי 1800 ואילך חזר להיות פעיל שוב. המאמינים הלכו בשביל התלול המוביל למנזר הבנוי על סלע, ולפני כן נשמע הטקסט של הפיתוי מספר הבשורה. לאחר מכן היה זמן לעולי הרגל לבקר ולהקדיש זמן לתפילה אישית ולהרהור. היה זה במדבר, לפני נוף יוצא דופן זה, ששם ישוע המשיח פותה על ידי השטן, לפי המסורת. ועבור הנוצרים, המתנה הגדולה ביותר שארץ הקודש יכולה להציע היא ללכת בארץ זו ולגלות את המקום שבו חי ישוע. דבר זה משמעו להתקרב יותר לישוע [שהיה] האנוש ממש כמונו.
ביאטריס גואראה
◄◄◄מאמרים קשורים
