.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
אור וחושך, הר ועמק, תבור וגת שמנים. יום לימוד ועיון בירושלים והן און ליין כחלק מקידום של "הוועדה המדעית לרגל החגיגות של שנת היובל של הבזיליקה של הר תבור ושל גת שמנים", חיבר בין שני ניגודים אלו. שתי הבזיליקות הוקדשו בחודש יוני בדיוק לפני מאה שנה. בזמנו, האפיפיור פיוס ה-11 שלח את השליח שלו, קרדינל אורטסה גיורגי. כיום, במצב של מלחמה מתמשכת, הוועדה יזמה רעיון של להזמין את שליחי הוותיקן ונוספים ליום של לימוד ועיון.
בדברי ההקדמה, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, הדגיש את החשיבות של היוזמות עם מאפיין תרבותי בשנת יובל זו והזכיר את היתרונות הרוחניים של שנת המאה, בייחוד את שטרי המחילה.
"לוקס טאנאברה" הינה הכותר של התערוכה אודות שתי הבזיליקות של הר תבור ושל גת שמנים וזהו גם הנושא של יום עיון זה. "המתח זה בין ההוד והצל הופך למוחשי על ידי הארכיטקט אנטוניו ברלוצי בביצוע של שני המיזמים שהוענקו לידיו מאת הקוסטודיה של ארץ הקודש", הדגיש האח הפרנציסקאני אלסנדרו קונליו, מנהל של הוועדה המדעית, בדברי ההקדמה ליום העיון. במאמר: "הארכיטקט של אלוהים", שפורסם ב-אוסרבטורה רומאנו בשנת 1969, פיה ניקודמו, שהכיר אותו טוב, כתב: "מי שהיה קרוב אליו יכול להבין את העינוי האינטימי במאמץ לתרגם לקווים של ארכיטקטורה, שני רגעים של חייו של ישוע: ההשתנות [טרנספיגורציה, בבלעז] והסבל לבד בגת שמנים."
"בארץ הקודש, כל מקום שבו יש מקום קדוש ישנה התייחסות לרז מסוים בחייו של ישוע המשיח. הרצון היה אי לכך ל {...} לכופף את האמנות על מנת לבטא ולעורר רגשות על ידי הרז הזה", כך כתב ברלוצי בעצמו בחיבורו "הארכיטקטורה החדשה של המקומות הקדושים של ארץ הקודש".
הניירת של שעות הבוקר התמקדה בהיבטים של ארכיאולוגיה ובהיסטוריה. החומר מאת פרופ' יוג'ניו אליאטה אודות גת שמנים ו-ג'יאנאנטוניו אורבאני על הר תבור הוצגו לציבור – כולל עם סיוע של חומרים מצולמים של תקופה זו - התגליות הארכיאולוגיות העיקריות בשני אזורים אלו והראו כיצד העבודה של ברלוצי מעריכה את ההיבט של הארכיאולוגיה אפילו כאשר – כך היה במקרה של שתי הבזיליקות – שהתקדם לקראת השלמה של עבודה אחת.
היה זה התור של שני עבודות עם גישה היסטורית. האח הפרנציסקאני נרציס קלימאס באמצעות מסמכים ומקורות היסטוריים, דיבר על הנוכחות הפרנציסקאנית בשני המקומות הקדושים, שלפעמים נמוגה לתוך הסיפורים עם טון של אגדה, כמו במקרה של האמיר פארוק א-דין, שתרם את זה במקור לנוכחות הפרנציסקאנית בהר תבור. אחר כך, פרופ' ג'וזפה בופון (באמצעות וידיאו) הסביר לעומק את הדמות של הקוסטוד של תקופה זו, פרדיננדו דיוטלבי, "בונה" גדול שגם אפשר את החניכה של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא.
בשעות אחר הצהרים, היה זמן לעוד גישה אמנותית. לאחר התרומה מנקודת מבט פילוסופית מאת אנדראה ביזיזרו (באמצעות וידיאו) אודות "האמביולנטיות של האור", היה זה התור של הארכיטקט וינצנזו זופארדו, אחד מחברי הוועדה המדעית. הוא ציין את הפתרונות הארכיטקטוניים שהיו קשורים לשימוש באור בבזיליקות וסיפר סיפור קטן בחלונות עם הויטראג' שבהר תבור, שעליהם הוא העצמו הוא טיפל בשחזור לפני כעשור שנים.
שני הדוברים האחרונים היו ג'יאן מריה סקו סוארדו ו-קרלה בנלי. הראשון, שמשמפחתו היתה בקשרי ידידות עם ברלוצי, דיבר אודות האמנים וכח העבודה ששיתף פעולה בבניית הבזיליקות. השנייה, שעבדה בשחזור של הפסיפס של גת שמנים בים השנים 2012-14 תיארה כיצד השחזור נעשה עם הסיבות ושלביו. לסיום היום, מכון מאניפיקאט ערך קונצרט, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה של ארץ הקודש על מנת לעורר באמצעות מוסיקה, את אותו מתח בין האור לחושך.
Marinella Bandini