בתאריך ה-14 בספטמבר, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, בבגדי כהונה אדומים (המזכירים את הדם של ישוע, חגגו את יום החג של ההתעלות של המצלב הקדוש בבזיליקה של כנסיית הקבר. סעודת האדון נערכה, לפי המסורת, על ידי סגן הקוסטוד, האח איבראהים פלטאס, בקפלה הלטינית של הגולגולתא. משך כל העת של האירוע, שריד של הצלב הוצג על גבי המזבח, מתחת לפסיפס גדול שמתאר את הרגע כשישוע המשיח מוסמר אל הצלב.
המקורות של יום ההתעלות של הצלב הקדוש
המקורות שלו בירושלים והוא קשור למציאת הצלב האמיתי ("אינבנטיו קרוציס") על ידי הלנה הקדושה. זהו יום חג שממשיכים לחגוג אותו בירושלים ב-7 במאי - המקום היחידי בעולם, כפי שהאפיפיור יוחנן ה-13 ביטל את הטקסיות מלוח השנה הרומי-לטיני. יום החג של ההתעלות של הצלב הקדוש ממוקם ביום המוקדש לשתי הבזיליקות מתקופת קונסטנטין שנבנו – בהמשך למציאת הצלה האמיתי – בגולגולתא ("אד מרטיריום) ובכנסיית הקבר (אנסטזיס) ב-14 בספטמבר.
"יום של שמחה ושל תפארת"
יום החג של ההתעלות של הצלב הקדוש הינו "יום של שמחה ושל תפארת" נאמר בדברי המבוא לתפילה האוניברסאלית. "ההתעלות של הצלב", אמר האח איבראהים פאלטאס בדרשה שלו, "אינו ההתעלות של הכאב, אלא ההתעלות של לתת את עצמך באופן מוחלט עבור האחרים. אין זה מתמקד בסבל של ישוע אלא התרומה המוחלטת של ישוע כאקט של אהבה עבורנו ללא סייג." מסיבה זו כל נוצרי יכול למצוא משמעות בצלב קטן וגדול במהלך חייו בעולם, כשבעולם ישנן מלחמות, שנאה ואלימות.
לרגלי הצלב
"ביום זה", אמר האח פאלטאס, "הנוצרי, לרגלי הצלב, מבקש מהאל למתנה של תקווה, בדומה למרים שלרגלי הצלב: כאב ומוות אינם המילה האחרונה." בסופה של סעודת האדון, הושר המזמור העתיק של "ווקסילה רג'יס"(הבאנר המלכותי צועד קדימה/הצלב המלכותי זוהר) והשריד של הצלב נישא בתהלוכה לקפלה של מרים המגדלית, היכן שנערכה שם ההשתחוויה [אדורציה] על ידי כל הנוכחים.
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
