האירוע של הליטורגיה לכבודה של בלגיה נערכה ב-19 בנובמבר בכנסיית סאן סלבטורה. מדינה זו – יחד עם צרפת, איטליה וספרד – נחשבת כאחת מארבעת המדינות הקתוליות שמגינות על הקהילות הנוצריות, ולה תפקיד בהיסטוריה החל מתחילת המערבת היחסים עם הקוסטודיה של ארץ הקודש, התומכים ומגינים על הפרנציסקאנים ביעדם של טיפול ושמירה על המקומות הקדושים.
סעודת האדון הטקסית
האירוע, בנוכחות של הקונסול הכללי של בלגיה בירושלים. וילפרד פפר, מלווה בנציגים דיפלומטים, נערכה על ידי האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, הנשיא של כנסיית הקבר. מכהנים המסייעים מבלגיה ומצרפת היו רבים כללו את האב הדומניקני אוליבייה פוקוליון, המנהל של בית הספר הצפרתי למקרא ולארכיאולוגיה של ירושלים, המראה את החברות המאחדת ש שתי המדינות האירופאיות ואת הקשר ההיסטורי עם הקוסטודיה.
בהתאם למסורת, כבוד ניתן למגוון הלשוני של בלגיה עם מקראות בצרפתית, פלמית וגרמנית, שלושת השפות הרשמיות שבהן מדברים במדינה, שחגג את שביתת הנשק של 11 בנובמבר, שנחשב לסופה של מלחמת העולם הראשונה ומונצחת במספר מדינות אירופאיות.
"נקראים להיות זרעים קטנים של שלום"
בדרשה של האב פרנס בוואן המשתייך לקהילה של האבות הלבנים, המיסיון הבלגי שרצה להדגיש כיצד המסר של הבשורה נמצא במערכת יחסים עד המצב של ימינו בארץ הקודש. "ישוע מספר אודות המשל של הכשרונות, כשהוא חש שהרגע שהוא עוזב מתקרב", אמר האב בוואן. "היעד היחיד של הגישה מחדש, במשל, הינו איש שהלך לקבור את הכשרון שלו, מתוך פחד להיות מחויב, שרוצה לשמור מעל לכל את אישיות כשלווה אישית.
"מה יכול מצב דרמטי זה שאנו חווים כיום בארץ זו יכול לספר לנו? אנו חשים חסרי אונים לנוכח כל כך הרבה אלימות, סבל ומוות. אולם איננו יכולים להישאר אישים: עם אמצעים דלים ברשותנו, אנו נקראים להיות זרעים קטנים של שלום בכל מקום שאנו גרים, לדחות כל שפה של בוז ושנאה, להיות קרובים לסובלים מכל הצדדים המעורבים בקונפליקט ולהפוך את עצמנו זמינים שכנדרשים להיות זמינים. הבה נתחיל בלשמור על התפילות שלנו עבור כל הסובלים, לנסות לשמור על הלב שלנו מרגשות עוינות ונקם: זה כשלעצמו אינו הרבה, אולם בדרך זו אנו יכולים שאנו תורמים את התרומה הצנועה שלנו של רגש של כבוד ושל הבנה הדדית. רק באמצעות שינוי מנטלי ושינוי של הלב השלום יכול לנטוע שורשים ולהתרחב."
האב בוואן סיים באומרו את הפרשנות שלו על דבר ה' על ידי ציטוט של המילים של האפיפיור פרנסיס שאמרו על ידו ביום ראשון שעבר: "כל אדם, באם הוא נוצרי, יהודי או מוסלמי, או כל עם או כל דת כלשהי, כל אדם הוא קדוש והוא יקר בעיני האל ויש לו את הזכות לחיות בשלום. הבה לא נאבד תקווה: הבה נתפלל בעבודה ללא לאות כך שתחושת האנושיות תנצח את ההקשחה של הלב."
כרגיל, באירועים שבהם נוכחים נציגים דיפלומטים של קונסולים, החגיגיות מגיעה לסופה עם הכיבוד בחדר הדיוואן במנזר של סאן סלבטורה, שהופך להיות מקום רשמי לקבלת פנים.
סילביה ג'וליאנו
Silvia Giuliano
