הם הגיעו מירושלים, רומא, טריסטה, ורשה, מדריד, ברלין ומילאנו, שלושים חברי הוועדה המדעית של המוזיאון של ארץ הקודש ששבו מלאי בטחון עצמי למנזר הפרנציסקאני שבפאריס, שהפך למוכר בעבורם. הם התקבלו על ידי האח הפרנציסקאני סטפן – האחראי על הנכסים התרבותיים בקוסטודיה - ועל ידי ביטריס
שול, דירקטורית כבוד כללית בטירת ורסאי, החברים מצאו עצמם שמחים לשוחח אודות סוגיות שנותרו באוויר מאז המפגש האחרון.
די במהרה האווירה נהפכה לרצינית. "אנו יכולים להיות שבעי רצון עם הכיוון שמתרחש מאז המפגש הראשון שלנו", החלה לומר ביטריס שול. המצאי של האוסף ההיסטוריה של הקוסטודיה על סף סיום , המוזיאוגרפיה של המוזיאון נמצא בהתהוות ומתקדם, הקמפיין עבור השיפוץ החלו והפרסומים המדעיים, שבהם לא מעט מחברי הוועדה עוסקים בהם, מתחילים לשאת פרי. שאלות אחרות, למרות זאת, נותרו בלתי פתורות והם יהיו במוקד של שני הימים של המפגש. בין השאלות הללו "החקר של אתר הבניין, שיקול של סיכונים בתחום הבטחון, המיקום של הפונקציות הקשורות למוזיאון וצירים שונים של הרהור", סיכמה ביטריס שול, בשעה ששלחה מבט במלומדים הרלוונטיים.
שאלות טכניות נכללו באג'נדה של היום הראשון. ג'רום דומו, הסניאוגרף של המוזיאון, הסביר והצדיק התאמות של תוכניות מוזיאוגרפיות. "שינויים אלו יהיו להם השפעה על בחירת פונקציות אחרות, באם הן מתייחסות לארכיטקטורה, בטחון או פדגוגיה", סיים ואמר כשזוכה להסכמה מ-וינצ'נזו זופארדו, הארכיטקט של המוזיאון. בתורו, זופרדו העלה והציג את התוכניות עבור המוזיאון בתלת מימד. "כעת שהמוזיאון התעורר לחיים, אפשר להעריך באופן מוחשי את ההתקדמות שלו", הסבירה ברברה גאטה, הדירקטורית הכללית של מוזיאון הוותיקן.
ביום למחרת, כל אנשי המקצוע לקחו את רשות הדיבור כל אחד בתורו על מנת לדווח על המצב של המצאי ותנאי השימור של היצירות שנחקרות. רפאל זידאן, ראש המחלקה הביזנטית של הארמון הקטן פתח את המפגש והציג דו"ח שלם אודות עבודתו של טיפול ב-350 איקונות מהאוסף הכללי של הקוסטודיה. "אנו מאד התרשמנו, מצד אחד, מהיצירות של המצאי והשימור אשר בוצע, ומצד שני, מהאיכות של האיקונות", העריכה ביטריס שול.
בין שני הדיונים הטכניים על מחקר של התצוגות, תאורה וטקסט ההסבר, מישל בימבנט-פריבט, האפוטרופוס הכללי של מחלקת יצירות האמנות של חמוזיאון הלובר, הקרינה יצירות של אמנות מזהב שנשלחו לקוסטודיה על ידי חצרות מלוכה אירופאיות משך מאות השנים. כרגע, 160 מהן יופיעו בקטלוג שהיא עצמה מפקחת עליו. מספר מקומת קדושים, בעיקר בקפריסין, לבנון, נפולי וסוריה טרם נחקרו; ונראה כי הם מבטיחים את קיומן של יצירות בעלות ערך רב. "הקטלוג יגדל עם היצירות הנוספות שנחליט לכלול", סיימה ואמרה. נכון לעכשיו, רק קטלוג של הטקסטיל, שנמצא בעריכתה של מריה-פיה-וסינה, מומחית בבדים עתיקים, מוכן לפרסום.
עם הגעת המפגש של הוועדה לסופו, טיוטה של הצירים של התיווך עבור קהל היעד העתידי הוצג. "כיצד אמור לחוש המבקר", שאלה ביטריס שול . "להתפלא לנוכח היופי של יצירות אמנות אלו, ההפתעה של גילוי אוצר שהיה סמוי ולא ידוע, אולם שמור למרות הנסיבות של ההיסטוריה ושביעות רצון של העשרת הידע האישי של הפרט", מתארת בסיום דבריה, את אותה תחושת פליאה שליוותה את חברי הוועדה מאז תחילת המיזם.
