התפילה עבור הנפטרים וקורבנות הקונפליקט

ההנצחה של כל המאמינים שנפטרו שהתקיים השנה בארץ הקודש עם מחשבה מיוחדת עבור קורבנות המלחמה  בין ישראל ובין חמאס.  בירושלים, האחים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, כבכל שנה, שהתקבצו יחדיו ב-2 בנובמבר בכנסיית סאן סלבטורה עבור סעודת האדון, ולאחר מכן ביקור בבית הקברות  של האחים הפרנציסקאני ושל הקהילה של הר ציון ושל הברכה של הקברים.

סעודת האדון בקהילה

ב-2 בנובמבר, כמו בסעודת האדון של המנזר, האחים הפרנציסקאנים לקחו חלק בקהילה של סאן סלבטורה בשפה הערבית. האח אמג'ד סברה, כהן הדת של הקהילה של ירושלים, ערך את הליטורגיה. האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, והאח אלסנדרו קונליו, חבר מועצת המנהלים ומרצה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, אחים אחרים וכהני דת, סייעו בסעודת האדון כשכולם לובשים בגדי כהונה בצבע סגול. מאמינים רבים  נכחו גם כן ביום מיוחד זה של תפילה ואחדות רוחנית עם הנפטרים, לזכור את האהובים שלהם שנפטרו.

רק האל הוא האדון של ההיסטוריה

"השנה האירוע שלנו מתקיים באווירה ייחודית: מזה שבועות אנו שומעים את המילה הזו בכל יום: מוות", אמר האח אמג'ד בדרשה שלה. "לפני המוות של חפים מפשע כה רבים, כמו זה של ישוע המשיח,  אנו רוצים להתבונן בשר המאה הרומי שראה את ישוע גוסס, הבין שהוא בן האל. אנו רוצים ללמוד לראות זאת לאחר המוות שיש חיים חדשים, שכולנו נקום לתחייה בישוע."  כהן הדת של הקהילה משווה את המוות של חפים מפשע רבים כיום כפי שרצה הורדוס: "הוא הרג את כל הילדים כדי להרוג את ישוע המשיח, אולם הוא לא יכול לעשות זאת משום שהאדון של ההיסטוריה הינו תמיד האל. אפילו אם כולם ירצו להיפטר מקול זה, הקול של האל תמיד יהיה האחד שהולכים אחריו."

הביקור לבתי הקברות

מיד לאחר סעודת האדון, האחים הפרנציסקאנים והמאמינים הלכו בתהלוכה בסמטאות של העיר העתיקה של ירושלים להר ציון,  היכן שממוקמים בתי הקברות  הקתוליים. מיד מחות לשער ציון, ישנו  בית הקברות של האחים הפרנציסקאנים,  היכן שרגע של תפילה נערכה בקברים שבורכו, עם קטורתוהתזת מי קודש. מכאן התהלוכה המשיכה למטה לעבר שני בתי קברות של הקהילה: הישן שהיה בו שימוש עד 1948,  שעדיין יש עליו סימני הפגזות, ובית הקברות החדש שהחל משנת 1967 היה בשימוש עבור המאמינים שנפטרו של הקהילה הלטינית  ואשר פונה דרומה, אל עמק גיא הינום. מספר מאמינים מקומיים ביקרו כפי שמקובל לפי המסורת את הקברים של יקיריהם, הותירו פרחים או הדליקו נרות כסימן של זכרון.

Marinella Bandini מרינלה בנדיני