האירוע בירושלים לרגל הטקסיות של ההתעלות של הצלב הקדוש, אשר מתקיים בכל שנה בגולגולתא ב-14 בספטמבר ולו משמעות עמוקה. הפריבילגיה הניתנת לקחת חלק בליטורגיות באותו מקום שבו התרחשו האפיזודות מהברית החדשה חשובה
ומאפשרת לנו להתבונן בסוג שונה של מודעות.
"היום זהו יום של שמחה ושל תהילה – שמחה, משום שבן האל רצה להיות יחד עימנו בכל דבר, עד למוות על הצלב בגלגולתא ותהילה, משום שמוות על הצלב הוא נצחון של האהבה שמגיעה מרצון חופשי עד לקצה", אמר האח ג'סטל.
האח הפרנציסקאני דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, פירט במהלך הדרשה שלו מה שישוע המשיח על הצלב מספר לנו אודות האל והוא מהווה עדות לאמת. הצלב, שהינו אמצעי ללעג ולתבוסה לעילא ולעילא, נגאל תודות לו [ישוע], משום שהוא הופך לעמוד הכרחי לתהילת התחייה. "הצלב הוא חולשה; הוא מייצג תבוסה במובן שמאפשר לאדם להיות נרמס ומושפל על מנת שלא יהיה ויתור על לאהוב ולהיות דובר אמת", הסביר.
המקראות של היום מספרות לנו אודות הצייתנות של ישוע המשיח, שנכנע להגיון של הצלב, פושט מעליו ממה שהוא על מנת למלא אחר רצונו של האב. ישוע המשיח משפיל את עצמו מאמונה, אולם לאחר מכן הוא מורם מעל; ראשית על הצלב שלו ולאחר מכן למלכותו.
"זה הכרחי", אמר האח דוברומיר, "עבור הרז של הצלב גם על מנת להיהפך לקריטריון מדויק בחיינו זה גם כן הכרחי שאנו, באמצעות האמונה והנאמנות שלנו, משפילים את עצמנו על מנת להיות מורמים בדומה לישוע, פקידים את עצמנו לאב כפי שהוא הפקיד [את חייו] בעצמו, אחרת האמונה שלנו עלולה להיהפך סטרילית ושטחית", המשיך ואמר.
רגע אמוציונאלי התקיים לאחר סעודת האדון: התהלוכה המסורתית עם השריד של הצלב הקדוש [האמיתי] לעבר הקפלה של מרים המגדלית, היכן שהוא מוצג, היכן שהברכה הטקסית התקיימה והיכן שהמאמינים יכלו לנשק את השריד. מספר רב של אחים פרנציסקאנים, נזירות מקהילות מגוונות ועולי רגל הגיעו לטקס זה.
"אני חושב שזה מאד מעניין לקחת חלק בליטורגיות אלו ולהאזין לשירים אלו שנראים ישנים מאד וגם כוללים שינויים שנוצרו עקב מועצת הוותיקן השנייה. קשר זה בין שתי התקופות הללו הופכים לדבר יפה מאד כיום", אמר בנואה, מתנדב כבן 28 מצרפת.
ג'ובאני מלספינה
