בשנת 1632, ליתר דיוק ב-21 באפריל, ולאחר מכן הקוסטודיה של ארץ הקודש [ד'אז], האח פאולו דה לודי, קיבל בית עבור הפרנציסקאנים המשרתים בקהיר מהקונסול של ונציה, ג'ובאני דונאטו. כמעט אחרי 400 שנה, הקוסטודיה של ארץ הקודש עדיין פועלת בבירת מצרים באמצעות המנזר של מוסקי. מצרים תמיד היתה אזור שלו חשיבות מקראית והן מבחינת אירועים היסטוריים: מההיסטוריה של עם ישראל, המסופרת בספר שמות, ועד לבריחה למצרים של המשפחה הקדושה וקל וחומר בהקשר לפגישה ההיסטורית של פרנסיס הקדוש עם הסולטאן מלק אל-כמאל לפני 800 שנה, כשאירוע של מפגש זה הונצח בשנה האחרונה.
"היום כאן במנזר שבקהיר יש לנו את המרכז הפרנציסקאני לחקר הנצרות המזרחית, שהחל משנת 1954 מייצג אצת המעבר בין המזרח ובין המערב", אומר האח הפרנציסקאני ויליאם פאלטס מקר, האח הממונה האחראי של האחווה של מוסקי, שבה חיים ארבעה אחים פרנציסקאנים על בסיס קבוע. "הנוכחות של הקוסטודיה במצרים הינה חשובה מאד ו-מוסקי הינה גשר בין הפרובינציה של המסדר הפרנציסקאני של מצרים ובין הקוסטודיה של ארץ הקודש" בשנות ה-90, כאשר הפרובינציה הפרנציסקאנית של מצרים, שהיתה קודם לכן חלק מהקוסטודיה והפכה לאוטונומית, בעקבות החלטה של המסדר הפרנציסקאני להשאיר את המנזר של מוסקי לאחים הפרנציסקאנים של ארץ הקודש ולאפשר להם לנהל את המרכז ואת הספרייה. הספרייה הגדולה מכילה מעל 30,000 ספרים ואוספים ל כתבי יד מהמזרח בערבית, סורית, קופטית, ארמנית, תורכית ופרסית.
המנזר מארח גם כן ארכיב היסטורי גדול וקהילה של העלייה השמיימה של הבתולה מרים הקדושה, לטובת השירות של מספר קטן של נוצרים לטינים. בעבר, עקב נוכחות גדולה של זרים, המנזר של מוסקי היה הקהילה הלטינית הגדולה ביותר בקהיר, כשהיו לו שלושה סניפים: יוסף הקדוש, באלוק ו-מאעדי, שלאחר מכן הפכו לקהילות עצמאיות. בתחילת המאה ה-20 היו כעשרים אלף מאמינים ולאחר מכן מספרם עלה ליותר מעשרים וחמש אלף מאמינים, וכלל איטלקים, אזרחי מלטה, אוסטרים סלאבים, צרפתים ונוצרים מזרחים. "כיום ישנה ירידה דרסטית במספרם של הנוצרים הלטינים, משום שלאחר המהפכה המצרית בשנת 1952, הרבה זרים עזבו את המדינה", מסביר האח ויליאם. "כיום הקהילה המשגשגת היחידה בזרם הלטיני כוללת את הקהילה הסודנית."
הקהילה של העלייה השמיימה הינה גם מקום מפגש עבור הקופטים הקתולים והיא מלאה מאמינים בייחוד בימי חג. "השנה ערכנו את טקס הטבילה לאחר יותר מעשרים שנה", אומר האח ויליאם פאלטס, שהינו כהן הדת של הקהילה. " הבאנו את השרידים של ריטה הקדושה וארגנו אירוע חגיגי על מנת להחיות את הקהילה. כמו כן אנו גם מטפלים בקהילה של הנזירות של הרועה הטוב ושל האחיות המיסיונריות של הלב הטהור של מרים.
האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש מנסים גם לסייע לעניים, עם אימוץ מרחוק, סיוע כלכלי לחולים ואפשרות לספק מגורים עבור סטודנטים זרים בקהיר. "אנו גם מציעים את האפשרות למגורים ארעיים לקרובים וחברים של מטופלים בקהיר שהולכים לבית חולים שמתמחה בטיפול במחלת הסרטן,אשר ממוקם בסמוך למנזר שב-מוסקי", ממשיך ואומר האח המונה האחראי על האחווה."אנו מנסים לספק הקלת מה, סיוע כלכלי ומקום שבו יכלו לנוח. ישנם גם הרבה אנשים שסובלים כעת עקב המצב שנגרם ממגיפת הקורונה. כנוצרים מהזרם המזרחי, למשל, יש לנו את המסורת לנשק את הפסלים של הקדושים ומקומות, אולם בתקופה זו אנו שומרים על מרחק. אותו דבר מתייחס גם לביקור של חברים ושל קרובים".
מערכת היחסים עם הקהילה המוסלמית הינה טובה, גם תודות לפעילות האקדמית של המרכז וקיומם של ספרים אודות האסלאם בספרייה. "הרבה אנשים מבקשים להגיע לספריה שלנו כשהם לומדים במסגרת תואר הדוקטורט או כותבים את התואר של התיזה ולעיתים קרובות מבקשים עזרה מהאחים הפרנציסקאנים שלנו, כשהם מוערכים מאד מבחינה אקדמית", הסביר האח ויליאם. השמות של האח וינצנזו מיסריך, מומחה בלטינית ויוונית, האח ואדי אבוליף מאליק אוועד, מפרסם טקסטים בערבית נוצרית והאח וינצנזו לניאלו, ראש המרכז, הספרייה ושל הארכיב המוערך מאד, כולם ידועים בתחום של חקר המזרח.
למרות פעילותם הרבה ומעורבותם, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה תמיד מנסים לא להזניח את חיי האחווה של הקהילה, והם מתפללים יחד כל יום.
"לאחרונה היה לי את החסד לקבל רשות להרוס בניין שנמצא 200 מטר מהמנזר שהיה נטוש משך שנים רבות", סיים ואמר האח ויליאם פאלטס מקר. "לבסוף רכשנו את השטח וכעת עלינו לחשוב לגבי מה נעשה עם שטח אדמה זה, ליצור מיזם נאה עבור מצרים."
ביאטריס גוארארה
