בתאריך ה-17 בדצמבר, נערך אירוע בוותיקן תחת החסות של האגודה של שירות הצדקה, כששלוש אנשים, שבלטו בחייהם במלחמה נגד העוני, קיבלו את הפרס. ההבחנה עבור מחויבות זו לעניים ביותר ולפגיעים ביותר הוענקה להם מאת האפיפיור פרנסיס ביום הולדתו, כסימן של הכרת תודה עבור עבודה ללא לאות של שלושה דוגמאות אלו של צדקה. אלו שקיבלו את הפרס, מכונים "פרח של הכרת תודה" שכלל אצ האח הפרנציסקאני הסורי של הקוסטודיה של ארץ הקודש, האח חנא גאלוף.
משך שנים האח חנא עבד מאד קשה עבור העניים בסוריה בהקשר מייאש של מלחמה והרס, מייצג את הנקודה הבסיסית של התייחסות לקהילה הנוצרית המקומית. השגנו את האח חנא באמצעות הטלפון ועם רגש רב הוא ענה על השאלות שלנו.
האח חנא, היינו רוצים לברך אותך בשם כל הקוסטודיה של ארץ הקודש על הציון לשבח והפרס שקיבלת מהאפיפיור. איך היתה פגישה זו?
תודה רבה! המפגש היה בסדר גמור. היה זה כבוד גדול עבורי, אולם גם עבור הקוסטודיה, המסדר הפרנציסקאני ועבור הכנסייה כולה. התקבלתי בכניסה על ידי שני קרדינאלים, שלקחו אותי ואת ארבעת האחים של המשלחת של ארץ הקודש שליוו אותי, לאולם שבקומה השנייה. שם, בהתאם לכוונות של האפיפיור, שיננו את הרוזארי עבור העולם ועבור כל העניים. מיד לאחר מכן, התקבלנו על ידי האפיפיור פרנסיס והייתי הראשון שקיבל את הפרס. הקדשתי את 12 השנים האחרונות בעבודה עם האנשים שלי בסוריה, מתמודד עם מלחמה והרס. למרות כל מה שקרה, אנחנו – האחים הפרנציסקאנים- לא ברחנו, משום שהפרנציסקאנים מעולם לא זנחו את המאמינים לגורלם. נשארנו עימם עד היום בסבלם. לכן הוותיקן החליט להעניק לי את הפרס כסימן של הכרת תודה גם כהכללה לכל מי שחי ועובד בתיאטרון של המלחמה.
כיצד הזימון הגיע? האם ציפית לו?
לאף ממש לא. כאשר הקרדינל מריו צנארי, שגריר הוותיקן לסוריה, התקשר אלי, באמת שלא ציפיתי לכך. אמרתי לו זה בלתי אפשרי עבורי להגיע לדמשק, קל וחומר להגיע לרומא. כל אמצעי התקשורת בין הבירה ובינינו סגורים. הוא ענה "האב [חנא], תשתדל להגיע משום שהאפיפיור רוצה להיפגש עימך". הלכתי שלוש ימים ושלוש לילות מעמק האורונטה (אזור המשילות של אידליב) לדמשק, חוצה את סוריה. לפני המלחמה לקח רק שעה וחצי כדי לעשות את אותו המסע. לבסוף הגעתי ליעדי. עלי לומר כי זה היה שווה משום שזו שמחה גדולה עבורי, אולם גם עבור האפיפיור פרנסיס שהיה מרוצה מאד והוא התוודה לפנינו שזו הפעם הראשונה בחייו שהוא חש שמחה שכזאת ביום ההולדת שלו.
האם אתה חש שאתה יכול לחלוק את ההכרה זהו עם מישהו?
כן, בוודאי. ראשית כל, הייתי רוצה לחלוק זאת עם האח שלי, האח לואי בשראת שמספר שנים היה עימי בסוריה עם כל הקשיים וחומרת המצב. למרות הכל, הוא בא לסייע לי ונשאר לצידי.
ללאחר מכן אני יכול לחלוק זאת עם האנשים שסבלו עימי ושנשארו איתנים באמנותם עד היום ללא עזיבת ארצם. אנו נושאים עדות לעולם כולו שאנו הנוצרים לא נזנח את השורשים שלנו. משום שהיכן שאנו חיים, שאול הקדוש חי. האבק בדרכים שלנו הינו זהה שעליו קדושים רבים משך המאות עברו שם, בייחוד שאול הקדוש.
מה המשמעות להיות אח פרנציסקאני של הקוסטודיה של ארץ הקודש ולקבל את הציון לשבח?
המשמעות הינה לשאת עדות לכל העולם שאנו האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה לא רק שמטפלים ודואגים לקירות של המקומות הקדושים, אנו גם ומעל לכל דואגים ומגינים על האבנים החיות, האנשים. אנו נמצאים עם העניים ביותר, עם המיואשים ביותר, אנו נמצאים ותמיד נמצא לצידם, נושאים עדות לעולם שהכנסייה עדיין משגשת, הכנסייה עדיין יפה ושהאמונה שלנו הינה מקור מתמשך של שמחה.
מה תעשה כעת?
לפני שאחזור למיסיון, אלך לדמשק כדי לחגוג את חג המולד לראשונה עם משפחתי מזה 30 שנה.
הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות של ראיון זה ולהודות למספר אנשים. אני מודה לקוסטוד, סגנו ולכל הקוסטודיה של ארץ הקודש שסייעו לי וממשיכים לסייע לי בדרך זו, להמשיך בדרך זו. אחר כך אני רוצה להודות למסדר הפרנציסקאני, לאה הכללי שלנו שכתב לי מכתב יפה של סולידאריות לפני חודשיים ולכל מי שמשך השנים היו לצידי. לבסוף, אני מודה לוותיקן, לשגריר הוותיקן של דמשק ולכל האחים שלי שעובדים בתחום זה בתוך ומחוץ לקוסטודיה.
הראיון בוצע על ידי פיליפו דה גרציה
