שלוש ימים לאחר חג המולד, אירוע טקסי נוסף נחוג בבית לחם: יון החג של החפים מפשע הקדושים. בתאריך ה-28 בדצמבר, הכנסייה מזכירה את האפיזודה שבספר הבשורה לפי מתי (ב:1-16), המספרת אודות הטבח של כל הילדים בבית לחם בני שנתיים ומטה, כשזה היה ציווי של המלך הורדוס בניסיון להרוג את ישוע לאחר שהודיעו לו שלושת המלכים אודות הולדתו של המשיח.
האירוע הטקסי התרחש במקום שבו לפי המסורת ממקמת את הקבר של החפים מפשע הקדושים היכן שייתכן והיה קבר המונים. זוהי המערה של החפים מפשע הקדושים, בצמוד למערה של יוסף הקדוש, הקשורה בתורה למולד באמצעות מעבר הפתוח רק לרגל האירוע של אירועים רשמיים. כאן, מאמינים כי המלאך דיבר ליוסף בחלום ואמר לו להימלט למצרים ולהציל את ישוע המשיח מהטבח שאותו זמם המלך הורדוס. סעודת האדון של החפים מפשע הקדושים נערך במזבח של יוסף הקדוש, עם השתתפות של האחווה הפרנציסקאנית של בית לחם, יחד עם חברים של קהילות דתיות אחרות, כשהנוכחים כללו כ-40 איש. האירוע לא יכול היה להיערך כרגיל על ידי סגן הקוסטוד, עקב מגבלות וקשיים של תנועה עקב הסגר החדש, שהוחלט על ידי הרשויות הישראליות על מנת להילחם בהתפשטות נגיף הקורונה.
"הטקסיות של היום משמעה להיזכר בילדים שנהרגו לפני שנים רבות בדיוק במקום של החפים משפע הקדושים", אמר האח הפרנציסקאני לואיס אנריקה סוויה מארי, האח הממונה האחראי של האחווה הפרנציסקאנית של בית לחם. "ספר הבשורה מראה לנו מלך וילד קטן, העימות בין הטוב ובין הרע, האור לעומת החושך. בסופו של דבר הרשע אינו יכול לנצח, אלא הטוב מנצח בצרועה. הבה נקרא על ידי הילדים ששוב כיום אין להם אימא או אבא והם חיים בתקופה של קשיים." האח הפרנציסקאני הזכיר את אחת מהקבוצות שעובדת בבית לחם בטיפול בילדים עם בעיות בריאות ובעיות משפחתיות; האחיות של בית לחם של דבר האל.
"עקב המגיפה ישנה בעיה קשה של עוני, כמו גם מצבים קשים רבים שיש להתמודד עימם והילדים הם אלו שסובלים בעיקר", אמר האח סוויה. "היום אנו רוצים לחדש רצתך המחויבות שלנו כך שזוועות אלו של העבר לא יתקיימו עוד ולהגן על חייהם של הילדים שלנו שהן עתידה של הקהילה. מקום זה מזכיר לנו להנציח את כל הילדים שמתו מבלי לדעת מדוע. הם עדים שקטים של הייאוש מהחיים לסיבה של האמונה".
האח הממונה האחראי של האחווה הפרנציסקאנית של בית לחם גם מזכירים את המחויבות של האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש בזמן של המגיפה. "הקהילה שלנו בבית לחם וזו של שדות הרועים תמיד המשיכו לקבל את כל מי שבא אלינו על מנת לקחת חלק במקום זה. דלת הכנסייה תמיד היתה פתוחה, אפילו אם אין עולי רגל. זו ההתנסות החדשה עבורנו, אולם אפילו בדממה זו האל רוצה לדבר אלינו. למרות המגיפה הזו, האל רוצה לספר לנו דבר מה נוסף."
ביאטריס גוארארה
