האח איבראהים פאלטאס עורך את הזיכרון למרים הבתולה המבורכת ולשבעת הייסורים בגולגולתא

האירועים של הזיכרון של גבירתנו של שבעת הייסורים  בירושלים מציין את תחילת השבוע הקדוש. סעודת האדון נערכה ביום שישי ב-22 במרץ בבזיליקה של כנסיית הקבר בגולגולתא במזבח של גבירתנו של הייסורים,  אזר מבדיל בין הקפלה שהינה הרכוש של היוונים האורתודוכסים ובין הקלפה הלטינית של הצליבה.

סעודת האדון בגולגולתא

בהתאם למסורת,  היה זה סגן הקוסטוד, האח איבראהים פאלטאס, שערך את האירוע במזבח היכן  שתיבת עץ של מרים הבתולה, ניתנה לכנסיית הקבר בשנת 1778 ממריה האדוקה, מלכת פורטוגל.

פיסות חרב שחדרו לחזה שלה, הייצוג של נבואת שמעון במקדש, שצוטטו בספר הבשורה אודות ילדותו של ישוע: "...וגם בליבך את עבור חרב .." (ספר הבשורה לפי לוקס ב, 24-35).

הפולחן הדתי של גבירתנו של הייסורים

 הפולחן הדתי של גבירתנו ושבעת הייסורים הינה דבקות עתיקת ימים  המתוארך במאה ה-11: זה נקבע ביום שישי לפי יום ראשון של הלולבים על ידי בנדיקט ה-13 בשנת 1727 ולבסוף נוסד ב-15 בספטמבר במועצת הוותיקן השנייה. אולם כאן, בכנסיית הקבר, הטקסיות הקדם-מועצה עדיין קיים,  אהוב במיוחד על ידי עולי הרגל והמאמינים, ומונצח כטקסיות של שבעת הייסורים של מרים הבתולה המבורכת.

הם יצרו מעין שביל של ייסורים,  שבהם אם האלוהים הלכה בעקבותיו בחייה הארציים. הנבואה של שמעון לגבי בנה (לוקס, ב 5-35), הבריחה עם יוסף והילד למצרים (מתי ב, 13-21), ישוע נאבד בגיל 12 ונמצא בבית המקדש (לוקס, ב, 41-51), המפגש עם ישוע בדרך הצלב (לוקס כ"ג 27=31), הסבל שלה לרגלי הצלב _יוחנן, י"ט, 35-27), הרגע שמחזיקה את בנה המת בזרועותיה (מתי, כ"ז 57-29) ולבסוף הוא צופה בישוע מונח בקבר יוחנן י"ט, 40-42).

השיר של "סטאבאט מאטר" המשויך לז'קופן דה טודי, מלווה את הליטורגיה ומאפשר לנוכחים ולמסייעים לכהן הדת להכניס את  העומק של הלב השבור של הרז של היום.

 הפנים של כל האימהות הסובלות בגבירתנו של הייסורים

 האח איבראהים פאלטאס, במהלך הדרשה שלו, רצה להדגיש את  הקשר של סבלה של מרים לשה של כל האימהות.  מחשבותיו נדדו לאימהות של עזה שסובלות כפי שראה ויודע באופן אישי בייחוד באיטליה, היכן שלאחרונה סייע לילדים חולים מעזה שמטולים בבתי חולים לילדים: "שבעת הייסורים של מרים דומים לסיפור הכואב של אימהות רבות שכיום נאלצות לנוס ולמצוא מחסה לילדיהם עקב ההפגזות, היכן שהכל מסביב נהרס. לאימהות אין מזון לילדיהם הרעבים או כאלה שמחפשות את ילדיהם בין ההריסות."

"זה הכרחי", ממשיך ואומר האח פאלטאס, "להסתכל למרים, שמלמדת אותנו להרהר על הצלוב, על הרז הגדול של אהבת האל אלינו.  גבירתנו של הסבל מלמדת אותנו שעלינו להיכנס לרז של הייסורים של ישוע המשיח:  מרים מצטרפת לסבל שעל הצלב לא רק בנוכחותה הפיזית, אלא  מעל לכל באהבת בנה.  האירועים של היום מלמדים אותנו שיעור של חמלה אמיתית ומעמיקה, מרים סובלת עבור ישוע אולם סובלת גם עימו  והייסורים של המשיח על מנת לקחת חלק בסבל האנושי."

 סילביה ג'וליאנו Silvia Giuliano