הרחובות של העיר העתיקה של ירושלים התמלאו בצלילי המטות היכו ברצפה לאורך המסלול המחבר את המנזר של סאן סלבטורה עם הבזיליקה של כנסיית הקבר. היו אלו המטות של ה-קוואס, השומרים שבאופן מסורתי שירתו את הכנסיות של ירושלים, שבבוקר זה הובילו את התהלוכה של האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, שהלכו למקום של המוות והתחייה של ישוע המשיח על מנת לחגוג את היוום החג של העלאת הצלב הקדוש. זהו אחד מימי החג העתיקים והמשמעותיים ביותר של העיר העתיקה.
הם התקבלו על ידי האח הממונה האחראי על כנסיית הקבר, האח ג'וזפה מריה גפוריני, האחים הפרנציסקאנים חצו את הבזיליקה עד שהגיעו למזבח של מגדלנה והקפלה הקתולית. והחל משם, הם ירדו לגולגולתא, המקום שבו המסורת הנוצרית מזהה את האתר של הצליבה והיכן שסעודת האדון הטקסית נערכה. סעודת האדן נערכה על ידי סגן הקוסטוד של ארץ הקודש, האח אוליסס זרזה. רגע של הרהור, שמחה ותפילה שבהם האחים הפרנציסקאנים וכהני הדת הוקפו על ידי מאמינים רבים, אשר משעות הבוקר המוקדמות, רצו ללכת לגולגולתא על מנת לקחת חלק באירוע.
"אנו נמצאים לרגלי הצלב, בגולגולתא. כאן, בירושלים, היכן שהרז של הישועה שלנו נכנסה להיסטוריה". הזכרי סגן הקוסטוד בתחילת השרשה שלו, מזמין את כל הנוכחים להרהר אודות הרז של הצלב לא כסימן של תבוסה, אלא כהתגלות של אהבת האל. בחירה שיכולה להיראות "פרדוקסלית". משום, כפי שהסביר הסגן [של הקוסטוד], כבר בשנים הראשונות של הנצרות הרעיון של האל הצלוב גרם לסקנדל, חשד ואפילו לתגובה של גינוי השמור לפושעים הגרועים ביותר. אולם, הסימבול הזה מתבסס באופן מוחלט על משמעות אחרת.
ואמנם, במקראות של הליטורגיה, היתה התייחסות לנחש מהברונזה שאותו הניף משה במדבר ולמילים של ישוע בבשורה לפי יוחנן" "ממש כפי שמשה הרים את המטה במרחבי הטבע, כך גם בן האדם יורם כלפי מעלה". ובדיוק מאותה הסיבה, הדגיש האח אוליסס, "להתבונן אל הצלב משמעון הכרה של הפצע שלנו שם ובה בעת, לגלות שם את אהבת האל שמרפאת וגואלת". "כאן האל אינו מדבר באמצעות עוצמה, אלא באמצעות אהבה המעניקה את עצמה, כוח שמתגברים עליו על ידי ענווה", כך ציין בהמשך סגן הקוסטוד.
וברוח זו שאותה חגגה הקוסטודיה של ארץ הקודש, כמסורת, את יום החג של העלאת הצלב הקדוש. יום חג שיש לו שורשים כאן, בירושלים. במאה הרביעית, כשהקיסר קונסטנטינוס בנה את שני המוקדים של הבזילקיה (ה-אנסטזיס וה-מרטיריום), השרידים של הצלב הוצגו למאמינים. והחל מאז, בכל 14 בספטמבר הכנסייה מחדשת את המחווה העתיקה הזו: ממקדים את מבטנו לעבר ישוע המורם אל הצלב. "מה שעלול להיראות כתבוסה הופך למקום של ניצחון", סיים ואמר האח אוליסס.
Lorenzo Vita
