ביום ראשון, ה-1 בנובמבר, בטקסיות של יום החג של כל הקדושים, הקהילה הקתולית של ירושלים התקבצה במנזר של קלרה הקדושה על מנת להכריז על סיום החקר של מחוז הבישופות בהקשר של הסיבה של ההכרזה הל הברכה של הנזירה מריה של השילוש הקדוש.
היא נולדה בדרום אפריקה בשנים הראשונות של שנות העשרים של המאה העשרים למשפחה פרוטסטנטית, לואיסה ז'אק, שבעתיד תיהפך לאחות מריה של השילוש הקדשו, כשאיבדה את אימה בגיל צעיר. לאחר אובדן זה, אביה החליט לשלוח אותה לשוויץ, מסר אותה תחת טיפולה של הדודה שלה. במהלך השנים הללו, כשחווה משברים קיומיים עמוקים, האישה הצעירה הרחיקה את עצמה מהדת, ואף לבסוף הכחישה את קיומו של האל ואמרה ישירות "אין כלל אלוהים!".
אולם, בדיוק במהלך הייאוש הכי עמוק שלה, בין ה-13 ל-14 בפברואר 1924, היא חוותה נוכחות מאירה שהסירה את כל סבלה. חוויה זו סימנה את תחילת דרכה במסע הרוחני שהוביל אותה לעבור אל הקתוליות ועקב כך בהמשך, בשנת 1938, להיכנס למנזר של הקלריסות העניות של ירושלים כנזירה.
היום החל עם ליטורגיה שנערכה על ידי הקרדינל פייר בטיסטה פיצהבלה, הפטריארך הלטיני של ירושלים, שאליו הצטרף באירוע של ההוחדה [אוכריסטיה] הארכיבישוף ג'ורג'יו לינגואה, שגריר הוותיקן, ארכיבישוף ג'יאצינטו מרקוזו ומספר אחרים על מנזרים במחוז הבישופות.
בדרשה שלו, הפטריארך חזר אחורנית למסע מטלטל שהובילה האחות מריה של השילוש הקדוש על מנת להכיר בקריאה של האל ולרחמים בחייה. הוא הזכיר כי, בהמשך לדוגמא של משרת האל, אנו נקראים לקבל את פני האל, בתבונה שהשילוש הקדוש כבר נוכח בכל נשמה של האדם.
לאחר סיומה של סעודת האדון, האירוע הסופי של סגירת החקר של מחוז הבישופות אודות חייה, המידות הטובות שלה וההליך של הקדושה של האחות מריה של השילוש הקדוש נפתח. בנוכחות של הטריבונל, הפטריארך פיקח על הנדרים של חבריה: משלחת אפיסקופלית, ארכיבישוף אילריו אנטוניאצי, המקדם של הצדק, דון פיליפו מורלאצי, הנוטרי, האחות מרינה פישר, ולבסוף המשפחה וסגן המועמדות, האח הפרנציסקאני אוליסה זרזה.
לבסוף, לאחר החותמות הרשמיות, בידי הפטריארך הופקדו המעשים של החקר לנציג הממונה האחראי, האח אנטוניו מילאצו, כך שהוא ימסור את המסך למחלקה על הסיבות למתן קדושה בוותיקן, אי לכך החל השלב הרומי של הסיבה [למעמד של קדושה].
Riccardo Curti
