ביום ראדון, ה-15 בדצמבר, האחים הפרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש החלו את ה-נובנה של חג המולד, תקופה של הרהור רוחני כהכנה לטקסיות של לידתו של ישוע.
השנה, ה-נובנה, שנערכה בכנסייה של סאן סלבטורה שבירושלים, התמקדה בנושא של התקווה. כל יום בשעה שבע בערב, במהלך תפילת הערבית, אחד משלושה אחי פרנציסקנים ייבחר להטיף אודות הרהור קצר בהקשר למשמעות של התקווה הנוצרית.
שלושת ההרהורים הראשונים בין ה-15 ועד ה-17 בדצמבר הינם בידי האח רוזאריו פיירי, הדיקאן של המכון הפרנציסקני לחקר המקרא.
"הנושא שנבחר ל-נובנה זו, הינו תקווה", מסביר האח רוזאריו, "שהוצע על ידי בנדיקטוס ה-16 בצו האפיפיורי ספא סאלבי, ונלקח מחדש על ידי האפיפיור פרנסיס בצו של האינדיקציה של היובל, שייפתח בקרוב."
תקווה הינה מתנה אלוהית וגם מחויבות אנושית. "תקווה הינה סגולה תיאולוגית, אולם היא גם יכולה להיות מכוונת באופן שלילי. אנו יכולים לקוות לדברים שאינם הולמים למיזם של האל."
החלק השני של ההרהור מוקדש לדמות של "ישוע המשיח התקווה שלנו" מההרהור התיאולוגי שהתפתח משך מאות שנים על ידי אבות הכנסייה.
האח רוזאריו סיים את ההרהור שלו עם הזמנה להתבונן במרים כמודל של תקווה. היא שהינה הברייה שקיוותה הכי הרבה, ביססה את חייה על בטחון באל. מרים הינה משרתת האל מלמדת אותנו לקוות בבריאה של מלכות האל."
בין ה-18 עד ה-20 בדצמבר ההרהור ייערך על ידי האח הפרנציסקני אנריקו מאריוראנו. תקווה וציפיות הינם קרובים זה לזה, אומר האח אנריקו. "ההמתנה לילד של בית לחם הינה הדבר הטוב ביותר שנוצרי יכול לצפות לו בשנה זו, עם התחלה של ההכנה לשנת היובל, המתנה זו אפילו הינה בעלת ערך רב יותר."
"הנושא של תקווה", אומר האח אנריקו, "גורם לנו להסתכל כלפי מעלה. האם באמת ישנם חיים ששם ישנה תקווה?".. עם פרובוקציה זו, האח אנריקו מאתגר אונו להרהר על העובדה, בשם הגיוון, שלעיתים קרובות התקווה הינה הראשונה שמהססים לגביה.
כאשר אדם מאבד את התקווה, הוא מחפש מקום מסתור בתלונות, בבינוניות או באי שביעות רצון עצמית. אולם היכן נוכל למצוא שוב את התקווה הנוצרית? האח אנריקו מתייחס לטקסט בהקשר לחג המולד מאת האוונגליסט לוקאס. בילד מבית לחם, אנו רואים את האל שהוא תומך באופן מוחלט באדם. כאשר יש אל האל שהינו כה קרוב הינה המקור המאפשר לתקווה להיוולד מחדש באדם."
הוא סיים את ההרהור עם ההזמנה של הדאגה לתקווה. "אני מאמין שאין דרך טובה יותר לדאוג לתקווה מאשר להיות עד לה. להיות עד לתקווה, אנו גם צריכים לדעת איך לדאוג בסבלנות, דהיינו – כיצד לחכות לזמנים ודרכי האל."
האח הפרנציסקני קוראדו סיקה, נגן האורגן של המנזר של סאן סלבטורה, יערוך את שלושת ההרהורים האחרונים של ה-נובנה, מתאריך 2 עד 23 בדצמבר. בהרהור שלו, הוא מזמין אותנו לראות את התקווה כאפשרות לשינוי חיובי של האדם.
"תקווה הינה אפשרות לשינוי חיובי בחיינו. שינוי לעבר דבר מה חדש מחכה לנו.
ההרהור של האח קוראדו יכול גם להתבסס על הנושא של שנת היובל הקרב ובא. באמצעות סיורים היסטוריים, האח קוראדו מהרהר שבהיסטוריה של הכנסייה, שנת היובל תמיד היתה אפשרות להתחדשות רוחנית.
"שנת היובל הינה אפשרות שהכנסייה מציעה לפגוש את האל וללכת מחיים של אירועי היום יום לחיים של אירועים יוצאים מן הכלל."
לוציה בורגאטו
