.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}

מריה דה לורד נונאס, שכונתה בחיבה לורדינה על ידי חבריה, עיתונאית במרכז המדיה הנוצרי ואחות במיסיון של קטנשאו נובה נפטרה בשישי בדצמבר בגיל 64, לאחר שנים של מלחמה כנד גידול. היא שבה לברזיל רק לפני מספר שבועות ונלקחה לבית חולים של בארה מאנסה (ריו דה ז'נרו). היא נפטרה ב-12 בצהריים, חוזרת על התפילה של האנג'לוס. המייסדת השותפה של קאנשאו נובה, לוציה סנטיאגו, הפורמטורית לשעבר וורה לוציה רייס והאחות קרלה אסטוטי היו לצידה.
"עבורנו, האחים הפרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, לורדינה היתה יותר מסתם מישהו שעבדה איתנו. היא הילה נמזירה [אחות] וחברה שהיתה שותפה עימנו לקריאה וליעדים שלנו של הליכה בעקבות צעדיו של ישוע בארץ הקודש שלו ולהכריז על ספר הבשורה החמישי במילים, דמויות וחסד". כתב במסר שלו הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון מיד כששמע אודות מה שאירע. "התבדחתי עימה, ממש לפני שחזרה לברזיל, קראתי לה "האח ג'קופה", מזכיר לה את הקשר של האחווה שבו פרנסיס הקדוש מאסיזי היה לו עם האישה האצילה ג'קופה דאי סטסולי ושאנו, האחים הפרנציסקנים של הקוסטודיה שותפים עימה."

לורדינה נולדה ב-12 בפברואר 196- ב-באנאנאל, במדינה של סאו פאולו, ברזיל. הצטרפה לקהילה של קאנזאו נובה מן ההתחלה והיתה קרובה מאד למייסד האב ג'ונאס עביב, שאותו פגשה כשהיתה רק בת 14.
לורדינה היתה באץ הקודש בשנת 2006, הראשונה ליצור ולהפיק תכנים עבור הטלויזיה של קאנשאו נובה בברזיל, לאחר מכן ישירות בשירות של הקוסטודיה של ארץ הקודש והיא ייסדה לאחרונה את מרכז המדיה הפרנציסקני, שכיום מכונה מרכז המדיה הנוצרי, שבו היא היתה עורכת ראשית ומתאמת שת תכנים. החל מאז היא עבדה ללא לאות על מנת שיכירו את ארץ הקודש, את החיים של הנוצרים, את הפעילויות של הכנסייה ואת היעדים של הקוסטודיה בכל העולם.
לורדינה לא רק הייתה אשת תקשורת , היא היתה מיסיונרית והיתה עם חזון שהעניקה את חייה לאל ואהבה את ישוע היתה סיבה בסיסית להמשיך ביעודה.
"לורדינה היתה שלמה עם המסע לעלייה לרגל שלה, שבשנה האחרונה היה לו טעם של דרך הצלב", כתב הקוסטוד גם כן, "כעת כשהיא הגיעה ליעדה הסופי של העלייה לרגל של חייה, היא יכולה שוב לחבק את הוריה שנתנו לה את מתנת האמונה. כעת היא גם יכולה לחבק שוב את האב ג'ונאס עביב, שהעביר לה את התשוקה לבשר את ספר הבשורה, עם אמצעים מודרניים של אמצעי תקשורת, אולם גם את הטעם של הטבע הרדיקלי של האמונה. כעת היא יכולה לראות את ישוע בקלוז – אפ [תקריב], מרים ויוסף, השליחים, פרנסיס הקדוש ואת כל האנשים שהיו למקור של השראה עבורה."
"אנו, האחים הפרנציסקנים של הקוסטודיה, רוצים להודות לאל על שנתן לנו את החסד של שיתוף במסעה ואנו נזכור אותה בכל הקהילות שלנו ובכל המקומות הקדושים של ארץ הקודש. היי שלום, לורדינה, נתראה בירושלים של מעלה".
