בין התאריכים ה-5 ל-9 באוקטובר 2026 השומרים של המנזרים של הקוסטודיה של ארץ הקודש התקבצו באסיזי לפורמציה שנמשכה מספר ימים. המפגש התקיים במקום שבו בכל שנה המשפחה הפרנציסקאנית חוגגת את שמונה מאות השנים של ה-טרנזיטוס [מעבר למוות9 של פרנסיס הקדוש, המעבר שלו "מהעולם הזה אל האב [האל]".
האחים הפרנציסקאנים מלווים על ידי הקוסטוד, האח פרנצ'סקו אילפו, ועל ידי המודרטור של הפורמציה המתמשכת, האח הפרנציסקאני דייגו דלה גסה. יחד. הם הרהרו אודות החיים של פרנסיס באותם המקומות שבהם, יותר מאחרים, משמרים את הזיכרון שלו. התימה המדריכה של ימים אלו היתה של הפצעים, אלו של החיים של השבריריות שלנו שמשתקפת בבירור בכל אחד מאיתנו. המדריכים של תהליך מפרספקטיבה מתודולוגית הינם האח סרג'יו קרטוני ו-פביו מיליוריני מ"המיסיון הבינלאומי של עמאוס".
התבוננות בהתנסות של פרנסיס ושל ספר הבשורה, השומרים [של ארץ הקודש] הרהרו כיצד לדאוג לפצעיהם שלהם ושל האחים שהופקדו בידם. היעד הינו לגלות כיצד פצעים אלו יכולים להוות הזדמנות לצמיחה אנושית, רוחנית ונוצרית. בין הדוברים היה הבישוף של אסיזי, הבישוף פליצה אקורקה, אחד מהמלומדים המובילים וההיסטוריונים של הפרנציסקאניזם והכתבים של פרנסיס הקדוש. האח הפרנציסקאני פייטרו מרסני, אח קפוציני, מרצה ומחבר של פרסומים רבים אודות הפרנציסקאניזם, הציע קריאה מעמיקה של האמת והשמחה האמיתית, וזאת בנוסף למכתב אל השר. שני הטקסטים הללו חושפים א אותה פרספקטיבה , לב פתוח, דלת שתמיד רחבה דיה על מנת להיפתח לאח אחר. האח פרנצ'סקו פילוני, שר פרובינציאלי לשעבר של המסדר הפרנציסקאני של אומבריה וסרדיניה, סייע לשומרים [של ארץ הקודש] לחקור את הכלי החיוני של חיי אחווה, הפרק של המנזרים. כך באמת הופך למקום תיאולוגי ושל קבלת החלטות ושל ליווי של חיי אחווה.
ההרהור גם התייחס גם לחסד הייחודי של המקומות הפרנציסקאנים המהותיים, הבזיליקה של פרנסיס הקדוש, ההרמיטאג' של צרצרי, ה-פורציונקולה והכנסייה של דמיאנו הקדוש. אלו הם המקומות שיש תמיד לחזור אליהם ולשאוב ממקורות אלו של הכריזמה. השומרים [של ארץ הקודש] עזבו אותם על מנת לשוב לארץ הקודש, אל האחוות שהם נקראים לשרת וללוות.
