.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
בבוקר של יום שבת, ה-8 בפברואר, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ערך את סעודת האדון ב"קפלה הצלבנית" של כנסיית הקבר, לאחר סיום השחזור. במהלך האירוע, הוא בירך את המזבח החדש ואת הכתר. לאחר מכן הוא גם בירך את האגף החדש של המנזר הפרנציסקאני, שגם הוא לאחר סיום עבודת השחזור.
"עם הצו האפיפיורי גראטיאס אגימוס מה-21 בנובמבר 1342, האפיפיור קלמנט השישי ביקש מאיתנו שלוש דברים, כשהראשון הינו שנחיה במקומות הקדושים", הדגיש הקוסטוד בדרשה שלו. "היעד של המנזר בכנסיית הקבר הינו בדיוק היישום של ההוראה של האפיפיור לחיות בכנסיית הקבר, כך שזה מקום שחיים בו ואינו מוזיאון". האלמנט השני של המנדט הינו "לערוך סעודות אדון בשירה וטקסים אלוהיים" במקומות הקדושים. "אנו אשר חיים ונושמים כאן מעניקים צורה וקול לכל האנושות, אשר נזקקת לשאוב מהרז של הפסחא שהינו מנה חיונית של תקווה".
"הקפלה הצלבנית" הינה מקום ליטורגי במנזר הפרנציסקאני של כנסיית הקבר, שאליו מגיעים דרך חדר התשמישים מהקפלה של ההתגלות. יש לו אכסדרה אחת, עם אבנים חשופות, מחולק לשניים על ידי קיר עם קשת פתוחה. זהו אחד המקומות של עבודת האל הקתולית שבכנסיית הקבר, יחד עם הקפלה של ההתגלות והמזבח של מרים המגדלית, שהינו זמין לשימוש של עולי רגל לאירועים (יכול להכיל עד 80 איש).
השחזור, שהחל באביב 2023 והסתיים שנה לאחר מכן, "מתייחס לתאורה ואוורור של האזורים והבעיות של חדירת מים", הסביר האח סטפן מילוסוביץ, הנשיא של כנסיית הקבר. בנוסף, "ישנו גם מזבח חדש, כתר חדש ו-אמבו חדש."
המזבח (לוח אבן המונח על בסיס של עמודות מהבזיליקה מתקופת קונסטנטינוס) הועבר קדימה. "דבר זה", מסביר האח מילוסוביץ, "מאפשר להפוך את המקום שמאוחרי הקשת לשמיש, להשיב לאור חלק ממכבשי השמן, שכבר זוהו על ידי וירג'יליו קורבו". עם החזרתם, "עולי הרגל ימצאו אזור מחודש וגם יוכלו ליהנות מחלק, של מכבשי השמן, שעד כה לא היות גלויים לעין".
הקהילה הפרנציסקאנית יש לה נוכחות יציבה בכנסיית הקבר כמעט 700 שנה ולה הרשאה של שירות כמעט ללא הפסקה, כשזה כולל אירועים בלילה ומשמרות כך שחדר התשמישים תמיד עסוק עד 4 בבוקר.
כרגע ישנם 11 אחים פרנציסקאנים באחווה; נגן העוגב והחזן נשארים בלילה כשיש ליטורגיה לילית, כשהגישה לבזיליקה אינה אפשרית לאחר השעה 7.
עד אמצע המאה ה-19, האחים הפרנציסקנים כמעט ארגנו מאהל מחוץ לגלריה שמתבוננות ל-רוטונדה של האנסטזיס. הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף, שעשה עלייה לרגל בשנת 1869, מימן את הבניין של המנזר הקטן ששופץ בשנות השישים, עם מספר נקודות קריטיות, כולל העדר של חלונות ושירותים דלים של היגיינה.
רק בשלוש השנים האחרונות, תודות לסכום עצום שנתרם על ידי מיטיב אמריקני (ששמו מופיע על הלוח בכניסה למנזר), באמצעות הקרן הפרנציסקנית לארץ הקודש, שאפשר את החידוש של אגף אחד של המנזר, בניין בן 9 חדרים המאפשר לאחים ליהנות ממרחב הולם. חמש חדרים נוספים ואזורים משותפים ממתינים לעבור שחזור.
בתקופת המלחמה והמשבר הכלכלי (העקבי) עקב חסימה של הגעת עולי רגל, השחזור של הקפלה הצלבנית ושל המנזר של כנסיית הקבר זכה למשמעות ייחודית, הסביר הקוסטוד. ראשית, זה אפשר "לתת עבודה לאנשים "והכנסה וחיים בכבוד" למשפחותיהם.
שנית, "זה הזכיר לנוצרים בכל העולם שמקומות אלו הינם בבסיס הסיפור של הישועה: הם מספרים לנו מה שבן האלוהים עשה עבורנו, הפך לאחד מאיתנו ונתן את חייו עבורנו. האמונה שלנו אינה מתבססת על תיאוריה מעומעמת או גנוסטית, אלא הינה עובדה היסטורית."
לסיום, עבודה זו הינה השקעה "לטובתם ורווחתם של עולי הרגל", שימצאו מקום שמקבל את פניהם, שיכול לעזור להם להתמקד בתפילה ולהתייחס לרז של חייו של ישוע.
"אנו מזמינים את עולי הרגל לבוא: המקומות הקדושים בארץ הקודש בטוחים. בואו", הינה הקריאה של הקוסטוד, "משום שהעלייה לרגל מחזקת את האמונה ומאפשרת לנוצרים של ארץ הקודש לחוש פחות שהם לבדם. בנוסף, עולי הרגל הינם גורם של יציבות: על ידי בואם לכאן, עולי הרגל מעודדים את השלום".
Marinella Bandini מרינלה בנדיני