.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
ביחס לסטאטוס קוו, הביקור המסורתי לאחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש נערך על ידי חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוכסיות שלהן נוכחות בירושלים ביום שלישי ה-2 באפריל עבור הברכות והאיחולים לחג הפסחא, שאותו חגגו הקתולית ביום ראשון ה-31 במרץ.
האח של הכנסיות האורתודוכסיות הנוצריות (בשונה מהקתולים שעושים שימוש בלוח השנה הגרגוריאני) עוקבות אחר לוח השנה היוליאני שבו יחגגו את חג הפסחא ב-5 במאי: אז יהיה התור של הפרנציסקאנים להחליף את הביקורים לפטריארכיות השונות.
הביקור האדיב והחלפת ברכות ואיחולים התקיימה באקלים של חברות רבה שהינה מעבר לפרוטוקול הפשוט ומאפשר לבטא את ההערכה והחום, ביטא חרטה עמוקה ודאגה מהמלחמה שממשיכה להרוס את אר הקודש, עבור הקהילות [הנוצריות] של עזה ובעבור מצב דרמטי בגדה המערבית, מוכה על ידי העדר עולי רגל והקשיים הקשורים לקונפליקט זה.
הראשון שהגיעו לברך והתקבלו באולם הפרק שבמנזר של סאן סלבטורה היתה המשלחת של היוונים האורתודוכסים, בהנהגת הפטריארך תיאופילוס השלישי, שפנה לקוסטוד ולפרנציסקאנים שנכחו: "זה היעד הרוחני שלנו להמשיך ליצור את האור של הבשורה שיזרח אפילו בנסיבות הכי קשות, כמו גם אלו החיים בה. אנו מכירים תודה שאתה נשאר מאוחד עימנו עם דבקות משותפת שתמיד מתנגדים באופן עקבי לאלימות ותמיד עובדים למען השלום ולפיוס."
היה זה התור של הארמנים, בהובלת הצנסלר של הפטריארך הארמני קוריון בגדסריאן, לאחר מכן הגיעו הקופטים והסורים האורתודוכסים, מיוצגים בהלימה על ידי הארכיבישוף אנטוניוס והבישוף הסורי, יעקוב ג'ק. האחרון, בהרחבה של הברכות והאיחולים שלו, הזכיר כיצד "הקונפליקט מתמשך ואסור לנו לשכוח את התקווה של התחייה." המשלחת של האתיופים האורתודוכסים כשבראשם הארכיבישוף אבונא אנבאקום ולאחר מכן התקבלו.
"השנה אנו שמחים ועולצים משום שאנו יכולים ליצור את החלפת הברכות והאיחולים השנתיים", החל לומר הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שפנה לראשי הקהילות השונות, "אולם בו זמנית אנו חשים מרירות רבה בנשמה שלנו שחושבים על אחינו ועל אחיותינו, הנוצרים של עזה שחיים במציאות מתמשכת ומורחבת של יום שישי הטוב עקב המלחמה: הבה נתפלל כך שאר זו יכולה להיות לערש של שלום ופיוס."
הקוסטוד גם כן רצה לחלוק את השמחה ויום שנה חשוב: "לפני 800 שנים, בספטמבר 1224, פרנסיס הקדוש מאסיזי קיבל את המתנה של הסטיגמטה בהר של לה וורנה כסימן של הקונפורמציה המלאה שלו לישוע הצלוב ולישוע שקם לתחייה, נושא את דמותו של הצלוב בבשרו. בדמויות אלו אנו מזהים שהמשמעות של החיים הנוצריות של חיינו כנוצרים הינו בדיוק זה של ההתאמה של ישוע המשיח האדון והצלוב."
לאחר שקיבלו את אתיופים, האחים הפרנציסקאנים של הקוססטודיה והקוסטוד הלכו את הפטריארכיה היוונית קתולית, ששם ציפה להם הארכיבישוף יאסר חנא איאש ועל ידי סגן הפטריארך של ירושלים עבור המלכיתים, יוסף ג'ול זרב. מונסיניור יאסר חנא קיבל בחום את האחים הפרנציסקאנים, מודה להם על הנוכחות הבסיסית שלהם באר הקודש: "אתם מעניקים נחמה למאמינים ולעולי הרגל, לא רק בלשמור על המקומות הקדושים, אולם גם בנתינת תקווה ועידוד עם הכוח שלכם והאמונה שלכם."
בשעות אחר הצהרים, היה זה התור של המשלחת של הפטריארכיה הלטינית, בהנהגת הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה, לבקר בסאן סלבטורה וגם לבקר במרפאה של הקוסטודיה.
באקלים של אי עידוד וקשיים, האב הקוסטוד הזכיר את הכוח של המסר של חג המולד: "כמה כולנו צריכים לשאוב תקווה מהקבר הריק מסביב ובתוכו שחגגנו את הרז המרכזי של הרז של האמונה שלנו", אמר האח פאטון, "ומעל לכל שהעולם כולו תחת אחיזה של סבל מהמוות עקב אקלים של מלחמה שמשך חודשים כה רבים מנע מהקהילות שלנו את השמחה של יכולת לקבל עולי רגל."
במהלך הביקורים של המשלחות השונות, האחים של הקוסטודיה שרו מספר המנונים דתיים בהתאם למסורת של חג הפסחא, בלטינית, כולל המנון מהמאה החמישית לספירה "אד סאנאם אני פרובידי, ויקטימאא פסקאליס" ומהמאה העשירית "הו פילי אט פיליאה".
סילביה ג'וליאנו
Silvia Giuliano