האוסף של "האוצרות של כנסיית הקבר" הגיע לטקסס, מביא עימו מסר רב עצמה, אפילו בתקופת שבה רוחות המלחמה נושבות, המוזיאון של ארץ הקודש מאשש מחדש מדוע אמנות עדיין חשובה בתקופה של אלימות.
למרות שהמלחמה שמרחפת מעל ארץ הקודש, חלק מהצוות של המוזיאון של ארץ הקודש, מהאגף של אמנות והיסטוריה טסו לארצות הברית, האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ, נשיא הוועדה של מועצת הדירקטורים של מהמוזיאון, ו-קלאודיו דומנגטי, מתאם המיזם, הגיעו לטקסס ב-פורט וורת' על מנת להיות במסיבת עיתונאים ובעבור טקס פתיחת התערוכה "כנסיית הקודש, אוצרות מהמוזיאון של ארץ הקודש, ירושלים", שיוצג במוזיאון של קימבל ארט ב-15 במרץ.
התצוגה תהיה עד ה-28 ביוני, כשהתערוכה החלה לקבץ יחד אסופה יוצאת דופן של חפצים מהמוזיאון של ארץ הקודש, מהאגף של אמנות והיסטוריה. החפצים הללו כוללים בגדי כהונה, חפתים ליטורגיים ועוד יותר משישים יצירות אמנות מכסף, זהב ואמייל, מועשרים על ידי אבנים יקרות, כמו גם קישוטים שנארגו בחוטי זהב וכסף. האוצר של התערוכה הינו חבייר פ' סלומון מהאסופה של פריק, בשיתוף פעולה עם בנואה קונסטנסו ו-ז'ק שרל-גאפו.
החפצים הללו עברו את הגבול הירדני ושם עשו עצירה בפריס, ובסופו של דבר הצוות הגיע לטקסס בזמן למסיבת העיתונאים, בהנהגתו של אריק לי, הדירקטור של המוזיאון של קימבל ארט.
ג'ורג' שקרפילד, סגן הדירקטור של המוזיאון של קימבל ארט, שיתף את דעתו על הפתיחה, "כנסיית הקבר, אוצרות מהמוזיאון של ארץ הקודש מציג יצירות של אמנות שנראות רק באופן נדיר בפומבי מחוץ להקשר של טקס דתי. להיות מסוגלים להתקרב ליצירות אלו, להעריך את האמנות של האומנים של הצורפים ואמני הטקסטיל בין המאה ה-61 למאה ה-18 הינה הזדמנו אמיתית. עבור קימבל, זו הזדמנות להציג סוגים של אומנות כנסייתית שאינה חלק מהאוסף שלנו ולכן להציג חוויה חדשה עבור רוב רובם של המבקרים שלנו".
דבר זה מעלה עוד שאלה אודות האוסף, מדוע אמנות דתית עדיין חשובה כיום בעולם החילוני ברובו ומה שזה עדיין יכול לומר לעולם, "המבקרים שלנו, ללא קשר לדתם, יעריכו את הדבקות שמאחורי יצירת היצירות שבתערוכה. זו דבקות של מלך ומלכה, קיסר או קיסרית, או של רפובליקה קתולית שבמקור הזמינה אותם. אולם זה גם דבקות של אמנים שיצרו אותם, צורפים, פסלים, מעצבים, אורגים, תופרי", הצהיר שקרפילד בקצרה, כל הנ"ל שהפכו את היצירות לאפשריות, לדבר שבוהק ביופי כיצירת אמנות."
זה חשוב עבור המוזיאון של ארץ הקודש להציג את התערוכות הבינלאומיות הנודדות הללו. ממש כפי שהאוסף של פריק, "האוצרות של כנסיית הקבר" מזכיר לתומכים שלנו, מממנים ולכל צורך אמנות את היעד האמיתי של המוזיאון. היעד להביא את המורשת העשירה שנשמרה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש מאחוריה החומות, כך שיהיו ידועים ויזכו להערכה מצד קהל נרחב יותר. המתנות הרבות שניתנו משך המאות שהנים הללו מצד ממלכות אירופאיות לקוסטודיה מעיד על כך שזו אמנות עשירה יוצאת דופן, אמנות יוצאת דופן ודבקות רבה להגנה על המקומות הקדושים. מסיבה זו, אנו רואים בכך שהאוסף הנודד שלנו הינו חיוני, הם מאפשרי לנו לחלוק ולשתף פעולה עם מוזיאונים בעולם, בשעה שהיעד של הקוסטודיה להגן על המורשת של הכנסייה ומאז ההתחלה של הנוכחות שלה בארץ הקודש.
בזמנים קשים של ימינו המאופיינים בקונפליקטים בעולם כולו, אנו כצוות חשים את החובה לשאול מדוע אמנות יכולה לעשות בתקופה של מלחמה. קלאודיו, מנהל המיזם שלנו, הצהיר בבירור, "אני מאמין שאמנות אינה חשובה
רק בתקופה קשה, אלא ממש חיונית. אמנות ותרבות אינם רק צורות של בידור, אלאל הן תוצאה של מיומנות ואינטלקט, של אהבה ושל סבל, של אמונה וכאב. בהוויה האנושית כל זה מוצא ביטוי במה שאנו מכנים אמנות. האדם לא חי רק על הלחם לבדו, אנו חווים את העולם דרך החושים, הלב והזיכרון, והנשמה, כל זה נמצא בלב ליבה של התנסות זו, ויש להזינו. ההזנה עוברת באמצעות החושים שניתנו לנו, והרהור על הבורא, האדם יכול גם לנטות ליצור. כך נוצרת המאנות, כהזנה של הנפש. ממש כמו אור שנוצר מתוך החשכה, כך גם האנושות יוצרת את האור שלה ברגעים של חשיכה."
וכאן זהו המקום שבו היעד של המוזיאון מתבטא, "אנו רוצים לשמר, להציג ולהגן על סוג אמנות ייחודי זה, הסוג שמאיר ופולט יופי. התערוכה שאותה אנו אוצרים נושאת עדות לכך. מה שהמוזיאון של ארץ הקודש ישמר הינו היופי שמייצג ביטוי הגבוה ביותר של אמונה מעמיקה של האומנים, כשהורש נטוע בירושלים, עיר של חיים ושל מוות, עיר של מחילה. כיום, לכן, אין אנו יוצרים מוזיאון, אנו יצרים ארגז של אוצרות שיראה לעולם מה היתה האמונה בישוע המשיח, וממשיכה לה [האמונה] להיות כזו, מסוגלת להיות כוח של יצירה מאשר ככוח הורס".
Cecilia Fraternale
