.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
על גדות נהר הירדן, לא רחוק מיריחו, ישנו מקום אשר מנציח את הטבילה שאותה קיבל ישוע מיוחנן המטביל. נהר הירדן זורם במרכז של טריטוריה מכובדת זו, חוצה את האזור לשני אזורים פוליטיים נבדלים ומייצג את הגבול של ימינו ביו האזור בשליטת ישראל (מערבה) וירדן (מזרחה).
מקום הטבילה מכונה בערבית "קאסר אל-יהוד", הסלע של היהודים, כנראה על מנת להזכיר את האפיזודה של הישראלים שחצו את נהר הירדן כשחצו לעבר הארץ המובטחת (בראשית ג:14-17).
נהר הירדן, אשר משמעותו "זורם הלאה והלאה למטה", עולה מהאיחוד של שלושה נהרות, כששלושתם ניזונים ממעיינות של הר חרמון: השניר או החצבני, דן והבניאס. המסלול של הירדן, עד לים המלח, משתרך לאורך של סך כל 330 ק"מ, אפילו שנמדד רק 170 ק"מ ממעוף הציפור. למעשה, אורך הנהר כפול עקב הלולאות הרבות שלו. קצב ההתאדות שלו גבוה מאד, בהתאם לאקלים. הזרם שלו ממשיך לרדת על ידי מכשולים משני הצדדים, כך שאחוז זעיר מהמים מגיעים לים המלח. עמק הירדן, אורכו 10-25 ק"מ הינו הנהר העמוק ביותר החרוט בתוך קרום כדור הארץ בין אלו שלא מלאים לחלוטין במים. בעידן הקרח (לפני 100 אלף שנים) כל השטח יצר אגן שקישר בין הים התיכון לבית שאן. כיום רק שני אגמים נותרו מאגן זה - זה של הכנרת (212 מ' מתחת לפני הים) וים המלח (426- מ'). בכל מקרה, הירדן הינו מקטע של שבר בקרום כדור הארץ, שמתחיל בענק אורונטה שבסוריה ומתרחב לאפריקה דרך מפרץ עקבה והים האדום.
ישירות לנהר הירדן ישנו אתר הטבילה, המכונה בערבית אל-מגתאס, היכן שהאירוע מחיי ישוע נזכר, עד כמה שאנו יודעים, החל מהמאה ה-6 (לפי מפת מדבא). אפשרי גם שחוף זה של הירדן נבחר משום שהוא נגיש יותר מאשר הגדה המזרחית.
מתחילת הנצרות ועד ימינו היה דיון מדוע ישוע, המשיח, היה צריך להיטבל על ידי המבשר [יוחנן המטביל]. התשובה לכך שיש לחפש בבחירה מוחלטת של סולידריות: ישוע רצה לממש "את כל הצדק" בעיני האל, לטובת על בני האדם. הוא "שה האלוהים, הנושא חטאת העולם" (ספר הבשורה לפי יוחנן, א:29).
ספר הבשורה לפי יוחנן גם מזכיר מקום אחר שהיה בו שימוש לטבילה: אנום את סאלים, אולם ברור מכל ארבעת ספרי הבשורה שטבילתו של ישוע לא יכלה להתרחש שם, משום שזה ארע "במדבר" (בספר הבשורה לפי מרקוס, א:4; לפי לוקאס ג:2). מתי (פר ג, פס' א) מציין "במדבר יהודה". כותב ספר הבשורה הרביעי גם מכנה את המקום: "בית עניה, מעבר לירדן, היכן שיוחנן הטביל" (ספר הבשורה לפי יוחנן א:28).
עדות לחשיבות של אתר הטבילה של ישוע בירדן נמסר לנו על ידי עולה רגל אנונימי מ-פיאצנזה בשנת 570. הוא מדבר על צלב הממוקם על עמוד שיש במרכז הנהר, על מנת לציין את מקום הטבילה.
לפי זכרון היסטורי, הפרנציסקאנים עורכים מסע עלייה לרגל שנתי לאתר זה לפחות משנת 1641.
מאז 1967, כתוצאה מהמלחמה בין ישראל לירדן, האזור כולו היה סגור בפני עולי רגל ותיירים והפך לשדה מוקשים ענקי (55 הקט) ואזור צבאי. רק בשנת 2000 לרגל ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בארץ הקודש גישה זעירה נפתחה, שלאחר מכן נסגר שוב לאחר האינתיפאדה הראשונה. בשנת 2011, הרשויות הישראליות ניקו אזור קטן מהאדמה על מנת להפוך אותו לנגיש לעליות לרגל.
נחל מינואר 2018, הארגון של האלו טראסט בהדרגה מאתר מוקשים בכל השטח השייך לשמונה כנסיות נוצריות, שהן הבעלים של המקום: הכנסייה הקתולית, היוונית אורתודוכסית, ארמנית, קופטית, אתיופית, רומנית, סורית ורוסית.
ב-9 ביולי 2018, היתה זו הפעם הראשונה שבה האזור של הפרנציסקאנים עבר ניקוי ממוקשים. התקדמנו עם ניקוי המוקשים מהדרך הראשית ואילך, מסביב ובתוך הכנסייה. אף חפץ חשוד לא נמצא בכנסייה ובמנזר, אולם האלו טראסט נתבקשו להסיר את כל החפצים.
(למידע נוסף: המנזר הפרנציסקאני שעל נהר הירדן 50 שנה לאחר הסגר ו-מעבר מאזור קרב למחנה של שלום)
לפי התחזיות של האלו טראסט, 30 אלף מטר מרובע בקרוב יוכרז כנטולי מוקשים.
הכנסייה הפרנציסקאנית
בשנת 1932 הקוסטודיה של ארץ הקודש רכשה אדמה בסמוך למקום הטבילה של ישוע שליד נהר הירדן וב-1933 נבנתה קפלה ליד הנהר. בשנת 1935, מרחק לא רב משם, כנסייה קטנה שעדיין ניצבת שם כיום, מוקדשת ליוחנן המטביל, נפתחה.
המבנה הינו בשתי קומות כשבקומת הקרקע, ישנם החדרים של המנזר, שהיה בהם שימוש כבית הארחה וכמקום התומך באחים הפרנציסקאנים, שחזרו למנזר שביריחו בערב (שעליו נסמך אתר הטבילה). באמצעות המדרגות הממוקמת מבחוץ לבניין, ניתן לגשת לקומה העליונה היכן שישנה כנסייה קטנה עם כיפה וחלונות סוגרים אותה.
הבניין הפרנציסקאני שופץ בשנת 1956 לאחר רעידת אדמה, אולם עקב נטישת המקום לאחר מלחמת ששת הימים הבניין ספג נזק נוסף. אין הוא נגיש עוד לכולי רגל, אולם עבודה עליו מתבצעת והוא ייפתח מחדש שוב.
המנזר היווני האורתודוכסי
במרחק של כקילומטר מגדת נהר הירדן, ניתן להגיע להריסות מרשימות של המנזר היווני האורתודוכסי של המבשר (פרודרומוס), או יוחנן המטביל, עם קריפטה מהתקופה הביזנטית. בימי הביניים, הקיסר הביזנטי מנואל קומניאו (1143-1180) בנה מחדש את המנזר וביצר אותו, אולם לאחר מכן הוא קרס שוב. בשנת 1882 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית קנתה את האזור חידשה את הקהילה הדתית שם. השם הארמי-סורי הקדום של המנזר נשתמר גם בשפה הערבית: מאר יוחאנא, שמשמעו המילולי – יוחנן האדון (ראה את התפילה הנוצרית מאר-אנא תה, "האדון, בוא!" באגרת הראשונה אל הקורינתים 16:22). בכנסייה שבה דבורה השפה הארמית, למעשה התואר אדון / גברת עדיין רלוונטי לזה של קדוש/קדושה.
הקומפלקס של הפסיפס יפתח מחדש בקרוב. ההודעה על כך נמסרה בסוף חודש ינואר 2018 על ידי הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים. בהצהרה רשמית מצוין כי המנזר נמצא בתהליך שיקום ויהפוך למקום קדוש אורתודוכסי ולמקום שמקבל את פני עולי הרגל.
וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ מִן־הַגָּלִיל הַיַּרְדֵּנָה אֶל־יוֹחָנָן לְהִטָּבֵל עַל־יָדוֹ׃
14 וְיוֹחָנָן חָשַׂךְ אוֹתוֹ לֵאמֹר אָנֹכִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל עַל־יָדֶךָ וְאַתָּה בָּא אֵלַי׃
15 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַנִּיחָה לִּי כִּי כֵן נָאֲוָה לִשְׁנֵינוּ לְמַלֵּא כָּל־הַצְּדָקָה וַיַּנַּח לוֹ׃
16 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃
17 וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ׃
ספר הבשורה לפי מתי, ג:13-17
קאסר אל-יהוד
טלפון – 02-6504844
nh.deadsea@npa.org.il
לוח זמנים
תקופת הקיץ -8:00-17:00 / ימי שישי וערב חג 08:00-16:00
תקופת החורף 08:00-16:00/ ימי שישי ערב חג 08:00-15:00