בית עניה

בדרך מירושלים לכיוון מטה לעבר יריחו, מאחורי הר הזיתים ישנו כפר ערבי הנקרא אל-עזריה, שהוא בית עניה המוזכרת בספר הבשורה (מהמילה העברית של בית ענניה, שמשמעו הבית של ענניה). בתקופתו של ישוע, ממש כמו היום, בית עניה היתה פרבר של ירושלים, עיירה קטנה בקצה של מדבר יהודה, היכן שחברים קרובים של ישוע המשיח גרו שם, כמו מרתה ומרים ואחיהם לזרוס. כיום התוואי מירושלים בעייתי עקב חומת ההפרדה, כך שאנשים נאלצים לעשות דרך ארוכה יותר בהרבה על מנת להגיע לשם.

בתקופת המקרא, בית עניה היתה חלק מהכפרים שנבנו מחדש על ידי בני שבט בנימין לאחר שחזרו מגלות בבל (נחמיה י"א:32). השם העתיק של בית עניה ניתן לפרשו בהפשטה של בית חנניה או הבית של אנאניאס לא ידוע. היה זה בתקופה הביזנטית שהשם המקורי של הכפר  הוחלף עם זה של הכפר של לזרוס, והתוצאה היתה השם הערבי העכשווי של אל-עזריה.

במרכז הכפר, ישנה כנסיה פרנציסקאנית המזכירה ומנציחה את הבית של מרתה ומרים ואת הנס של התקומה מהמתים של לזרוס; זהו מבנה שבנוי ומתבסס על שלושה כנסיות קודמות, על שרידים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בתחילת  שנות ה-50 על ידי האח הפרנציסקאני סאלה. הארכיאולוגים גם גילו את נקרופוליס וקצת למעלה משם לכוון מערב מהקבר, את השרידים של כפר עתיק וכמו גם מגוון של חומרים  שכיסו תקופת זמן מהמאה השישית ועד החמישית לפני הספירה  ועד למאה ה-16 לספירה.

שתי הכנסיות  מהתקופה הביזנטית: הכנסייה הראשונה נבנתה בבית עניה במאה הרביעית והיתה חלק מקומפלקס אמיתי, ה-לזאריום, שנבנה בסמוך לקבר של לזרוס על מנת להנציח את האירועים הקשורים לנוכחות של ישוע בבית עניה.
המקום המוזכר ברישומים ובהערות של עולי רגל, כולל: אוזוביו מקיסריה (330), עולה רגל אנונימי מ-בורדו (333) ועולה הרגל בשם אגריה (380), מספרים על אירועים ליטורגיים המתקיימים שם.  הכנסייה הראשונה הינה בסגנון של הבזיליקות מתקופת קונסטנטינוס: היו בה שלושה אזורי ישיבה, עם פסיפסים ברצפה שהיו דומים למדי לאלו שנתגלו בבזיליקה שבבית לחם. הכנסייה נהרסה על ידי רעש אדמה ונבנתה מחדש במאה החמישית; הכנסייה הביזנטית השנייה נבנתה יותר מזרחה ולכן רחוקה יותר מהקבר של לזרוס.

הכנסייה השלישית  מהתקופה הצלבנית: בתקופת הצלבנית, תודות למלך פולק מ-אנזו ואשתו, המלכה מליסנדה, נערכה עבודת שיפוץ ושיקום שהחלה בכנסייה הביזנטית השנייה; עבודה זו עשתה שינוי למבנה המקורי והעניק לה מראה שונה לחלוטין ולכן המלומדים מדברים על כנסייה שלישית. הצלבנים גם בנו מנזר עבור הנזירות הבנדקטיניות וכנסייה ממש מימין לקברו של לזרוס, שסביר שהיתה בשימוש כקפלה עבור הנזירות.
בשנת 1187 במהלך שלטונו של סלאח א-דין, הקומפלקס סבל מנזק ניכר ובהדרגה התפורר. מעט הפריטים שנותרו נשמרו על ידי האבות הפרנציסקאניים. המינרט של המסגד בנוי על האזור של האכסדרות של הכנסייה שעמדה שם. 

המקום הקדוש של הידידות
הכנסייה הנוכחית נבנתה על ידי הפרנציסקאנים, שהעניקו את האחריות לבנייה בידי הארכיטקט אנטוניו ברלוצי. המקום הקדוש, שזכה להיות מקודש באפריל 1954 מבוסס וממוקם על שהשרידים של שלושת הכנסיות הקודמות, אשר במהלך הבנייה נעשה מאמץ להגן עליהם עד כמה שניתן; למעשה, הן מבפנים והן לפני החצר ניתן לראות מקטעים של רצפת פסיפס משתי הכנסיות הביזנטית, בשעה שחלקים מאזורי הישיבה של הכנסייה הראשונה נראים לעין בכנסיה, מתחת לרצפה.

המבנה הוא של צלב יווני ומקבל את האור מלמעלה; דבר זה מסמל את התחייה ואת החיים שהוענקו על ידי ישוע המשיח, כפי שכתב בלטינית מתחת לכיפה "המאמין בי, יחיה גם אם ימות" (ספר הבשורה לפי יוחנן, י"א:25). הפסיפס בצורת חצי חרמש של ארבעת הזרועות של הכנסייה מסכם את האירוע של בית עניה, עם המסר של הבשורה. למעשה, מספר אירועים של הבישור התרחשו בבית עניה.

ישוע בבית של מרתה ומרים

"בעת מסעם נכנס לכפר אחד, ואישה אחת אשר שמה מרתא קיבלה אותו אל ביתה. היתה לה אחות, מרים שמה, שישבה לרגלי האדון ושמעה את דברו. ואילו מרתא היתה טרודה ברב שרותה. היא ניגשה אליו ואמרה: "אדוני, האם לא אכפת לך שאחותי השאירה אתי לשרת לבדי, אמור לה שתעזור לי". השיב לה האדון: "מרתא, מרתא, את דואגת ומתרגשת על דברים רבים ורק דבר אחד צריך; ומרים בחרה בחלק הטוב אשר לא ילקח ממנה" 
(ספר הבשורה לפי לוקס י:38-42).

הטקסט ספר הבשורה לפי לוקאס מאפשר לנו להרהר על רגע רגוע בחייו של ישוע, הרחק מהסכנות מצד אויביו, באווירה של קבלת אורחים חמה ולבבית המגלה את עצמה להיות רגע של הוראה, כשהמילה שלו מסייעת לנו להבחין  בין הנכון ביותר ובין הערך החיוני של החיים: "מרתא, מרתא, את דואגת ומתרגשת על דברים רבים ורק דבר אחד צריך; ומרים בחרה בחלק הטוב אשר לא ילקח ממנה". ארוחת הערב של המשיחה ושל הקימה מן המתים של לזרוס גם כן התרחשו בבית עניה.

ארוחת הערב של המשיחה

"שישה ימים לפני הפסח בא ישוע לבית עניה, מקום מגוריו של אלעזר אשר ישוע הקימו מן המתים. ערכו לו שם סעודה ומרתא שירתה אותם ואילו אלעזר היה אחד מן המסובים איתו. אז לקחה מרים בושם נרד זך ויקר, שלוש מאות גרם משקלו, משחה את רגלי ישוע ונגבה אותן בשערותיה, והבית נתמלא ריח הבושם. אמר יהודה איש קריות, אחד מתלמידו שהיה עתיד להסגיר אותו: "מדוע לא נמכר הבושם בשלוש אות דינר וניתן לעניים" אך הוא אמר זאת לא מדאגתו לעניים, אלא מפני שהיה גנב; הקופה היתה בידיו והוא היה נוטל ממה ששמו בה. אמר ישוע: "הנח לה; היא שמרה זאת ליום קבורתי. הרי העניים אתכם תמיד, אבל אני לא תמיד אני אתכם"
(ספר הבשורה לפי יוחנן י"ב: 1-8)

התקומה מן המתים של לזרוס
1 וַיְהִי אִישׁ חוֹלֶה וְהוּא לַעְזָר מִבֵּית־הִינִי כְּפַר מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ׃ 
2 הִיא מִרְיָם אֲשֶׁר אֶת־הָאָדוֹן בְּמִרְקַחַת וַתְּנַגֵּב אֶת־רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְלַעְזָר אָחִיהָ הוּא חָלָה׃ 
3 וַתִּשְׁלַחְנָה אַחְיוֹתָיו אֵלָיו לֵאמֹר אֲדֹנִי הִנֵּה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ חֹלֶה הוּא׃ 
4 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הַמַּחֲלָה הַזֹּאת לֹא לַמָּוֶת הִיא כִּי אִם־לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִכָּבֶד־בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים׃ 
5 וְיֵשׁוּעַ אָהֵב אֶת מָרְתָא וְאֶת־אֲחוֹתָה וְאֶת־לַעְזָר׃ 
6 וּכְשָׁמְעוּ כִּי חָלָה וַיִּתְמַהְמָהּ וַיֵּשֶׁב יוֹמַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־הוּא שָׁם׃ 
7 וּמֵאַחֲרֵי־כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה׃ 
8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו רַבִּי עַתָּה זֶה בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים לְסָקְלְךָ וְאַתָּה תָּשׁוּב שָׁמָה׃ 
9 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הֲלֹא שְׁתֵּים־עֶשְׁרֶה שָׁעוֹת לַיּוֹם אִישׁ כִּי־יֵלֵךְ בַּיּוֹם לֹא יִכָּשֵׁל כִּי יִרְאֶה אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה׃ 
10 וְהַהֹלֵךְ בַּלַּיְלָה יִכָּשֵׁל כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בוֹ׃ 
11 וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ כָּזֹאת אָמַר אֲלֵיהֶם לַעְזָר יְדִידֵנוּ יָשֵׁן הוּא וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לְמַעַן אֲעִירֶנּוּ׃ 
12 וַיֹּאמְרוּ תַּלְמִידָיו אֲדֹנִי אִם־יָשֵׁן הוּא יִרְפָּא לוֹ׃ 
13 וְיֵשׁוּעַ דִּבֶּר עַל־מוֹתוֹ וְהֵמָּה חָשְׁבוּ כִּי עַל־מְנוּחַת הַשֵּׁנָה דִּבֵּר׃ 
14 אָז אָמַר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מְפוֹרָשׁ לַעְזָר מֵת׃ 
15 וְשָׂמֵחַ אֲנִי בִּגְלַלְכֶם כִּי לֹא־הָיִיתִי שָׁם לְמַעַן תַּאֲמִינוּ וְעַתָּה נִסְעָה וְנֵלְכָה אֵלָיו׃ 
16 וַיֹּאמֶר תּוֹמָא הַנִּקְרָא דידוּמוֹס אֶל־הַתַּלְמִידִים חֲבֵרָיו נֵלְכָה גַם־אֲנַחְנוּ לְמַעַן נָמוּת עִמּוֹ׃ 
17 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּמְצָאֵהוּ זֶה אַרְבָּעָה יָמִים שֹׁכֵב בַּקָּבֶר׃ 
18 וּבֵית־הִינִי קָרוֹב לִירוּשָׁלָיִם כְּדֶרֶךְ חֲמֵשׁ עֶשִֹׁרֵה רִיס׃ 
19 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים בָּאוּ בֵּית־מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אֶתְהֶן עַל־אֲחִיהֶן׃ 
20 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ מָרְתָא כִּי בָא יֵשׁוּעַ וַתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וּמִרְיָם יוֹשֶׁבֶת בַּבָּיִת׃ 
21 וַתֹּאמֶר מָרְתָא אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי לוּ הָיִיתָ פֹּה כִּי־אָז לֹא־מֵת אָחִי׃ 
22 וְגַם־עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי כָל־אֲשֶׁר תִּשְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים׃ 
23 ןַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אָחִיךְ קוֹם יָקוּם׃ 
24 וַתֹּאמֶר אֵלָיו מָרְתָא יָדַעְתִּי כִּי יָקוּם בַּתְּקוּמָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃ 
25 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הַתְּקוּמָה וְהַחַיִּים הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם כִּי־יָמוּת׃ 
26 וְכָל־הַחַי אֲשֶׁר יַאֲמִין־בִּי לֹא־יָמוּת לְעוֹלָם הֲתַאֲמִינִי לַדָּבָר הַזֶּה׃ 
27 וַתֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי הֶאֱמַנְתִּי כִּי־אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים הַבָּא לָעוֹלָם׃ 
28 זֹאת דִּבְּרָה וְהָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר הִנֵּה הַמּוֹרֶה פֹּה וְהוּא קֹרֵא לָךְ׃ 
29 הִיא שַׁמְעָה וַתָּקָם וַתָּבֹא אֵלָיו׃ 
30 וְיֵשׁוּעַ טֶרֶם יָבֹא אֶל־הַכְּפָר כִּי־עוֹדֶנּוּ עֹמֵד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר פְּגָשַׁתּוּ־שָׁם מָרְתָא׃ 
31 וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בָּאוּ אֶל־בֵּיתָהּ לְנַחֲמָהּ כִּרְאוֹתָם אֶת־מִרְיָם כִּי־קָמָה פִתְאֹם וַתֵּצֵא הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ כִּי אָמְרוּ הָלְכָה אֶל־הַקֶּבֶר לְבְכּוֹת שָׁמַּה׃ 
32 וַתָּבֹא מִרְיָם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ עֹמֵד שָׁם וַתֵּרֶא אֹתוֹ וַתִּפֹּל לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי לוּ הָיִיתָ פֹּה כִּי־אָז לֹא־מֵת אָחִי׃ 
33 וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֹתָה בֹּכִיָּה וְגַם־הָיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בָּאוּ אִתָּהּ בֹּכִים וַתִּזְעֹם רוּחוֹ וַיְהִי מַרְעִיד׃ 
34 וַיֹּאמֶר אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנִי בֹּא וּרְאֵה׃ 
35 וַיֵּבְךְ יֵשׁוּעַ׃ 
36 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הִנֵּה מָה רַבָּה הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ׃ 
37 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ הַפֹּקֵחַ עֵינֵי הָעִוֵּר הֲלֹא גַּם־יָכֹל לַחֲשׂךְ אֹתוֹ מִמָּוֶת׃ 
38 וַיּוֹסֶף עוֹד יֵשׁוּעַ לְהִזָּעֵם בְּרוּחוֹ וַיָּבֹא אֶל־הַקֶּבֶר וְהוּא מְעָרָה וְאֶבֶן עַל־מְבוֹאָהּ׃ 
39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ שְׂאוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר אֵלָיו מָרְתָא אֲחוֹת הַמֵּת אֲדֹנִי הִנֵּה כְּבָר בָּאָשׁ כִּי־אַרְבָּעָה יָמִים לוֹ׃ 
40 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ כִּי אִם־תַּאֲמִינִי תֶּחֲזִי אֶת־כְּבוֹד הָאֱלֹהִים׃ 
41 וַיִּשְׂאוּ אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר הַמֵּת הוּשַׂם שָׁם וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת־עֵינָיו לַמָּרוֹם וַיֹּאמַר אוֹדְךָ אָבִי כִּי עֲנִיתָנִי׃ 
42 וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי תַעֲנֵנִי תָּמִיד וְאוּלָם בַּעֲבוּר הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר סְבִיבוֹתַי דִּבַּרְתִּי לְמַעַן יַאֲמִינוּ בִי כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי׃ 
43 וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל לַעְזָר קוּם צֵא׃ 
44 וַיֵּצֵא הַמֵּת וְיָדָיו וְרָגְלָיו כְּרוּכֹת בְּתַכְרִיכִין וּפָנָיו לוּטִים בְּסוּדָר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הַתִּירוּ אֹתוֹ וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ׃
(ספר הבשורה לפי יוחנן י"א: 1-44)

מחוץ לחצר של הכנסייה הפרנציסקאנית, כ-50 מטר מהכביש המוביל להר הזיתים, אנו מוצאים את מה, שלפי המסורת המבוססת על דיווחים מיד ראשונה מעלי רגל מהמאה הרביעית והוא  קברו של לזרוס.

הקבר, כפי שנראה היום, מתוארך לתקופת ימי הביניים והכניסה, אשר מוקמת מחוץ למסגד, מתוארכת למאה ה-16 כאשר , כשנסגרה הדלת המקורית, הפתרון שאומץ היה לאפשר להנגיש אותה. גרם מדרגות מורכב מ-24 מדרגות הוביל ל-אטריום, היכן שישנה דלת מעץ שסביר שהיא תואמת לכניסה המקורית. שלושה מדרגות מובילות ל-אטריום ומשם לחדר התחתון יותר, שהוא קטן ולו צורה של ריבוע.

לפני קברו של לזרוס, קברים אחרים גם נתגלו. קצת יותר למעלה מקברו של החבר של ישוע ממוקמת כיום כנסייה יוונית אורתודוכסית. בסמוך לה ישנם שרידים של מגדל שמירה שנבנה על ידי המלכה מליסנדה בעבור ביטחונן של הנזירות. סדרת סקרים ארכיאולוגיים חשפו כי במקור הכפר של בית עניה היה ממקום גבוה יותר מקברו של לזרוס; וחוץ מזה, קבר יהודי לא יהיה ממוקם בתוככי העיירה.

בכנסייה היוונת האורתודוכסית
כנסייה זו נבנתה בשנת 1965 והיא מחולקת לקומה גבוהה ונמוכה יותר, וכנסייה זו מנציחה את הנס של הקימה מן המתים של לזרוס, אשר מתוארת בשתי איקונות שנוצרו על ידי שני אמנים יוונים בתחום אמנותי-דתי זה.

המנזר של ארץ הקודש
תד 186 – בית עניה  9100101 ירושלים ישראל

טלפון: +972 2 2799291
פקס:+972 2 2797493

שעות פתיחה
תקופת הקיץ: 08:00-18:00
תקופת החורף: 08:00-17:00