יום שני, ה-23 בספטמבר 2013, מאוריציו קנסו, סוחר אמנות ומומחה באמנות דתית קדושה איטלקית מהמאות 15-18 נמצא בירושלים לצורך מסע מחקרי כשמדובר במיזם מאתגר של שחזור של מספר יצירות אמנות שבבעלות הקוסטודיה של ארץ הקודש.
במסעו הקודם של קנסו לארץ הקודש, עיניו בעלות המומחיות זיהו מספר יצירות אמנות. הפעם הוא לווה ע"י פרופ' ניקולה ספינוזה, מנהל המוזיאון הלאומי של קאפודימונטה, שב-נפולי, איטליה. שניהם, מיקמו את הסולם לפני הקבר הריק של ישוע בכנסיית הקבר, ובפנס בחנו בדקדקנות ציור שמן (1.51 על 1.42 ס"מ או 59.4 על 55.9 אינץ) אשר משקיף על האדיקול.
הארכיון של הקוסטודיה מתארך יצירה זו לפני 1808, תאריך לא ידוע עקב הרס של חלק מכנסיית התקומה [כנסיית הקבר]. הציור שוחזר ב-1880 במלטה, ומאז הוא חשוף לפגעים סביבתיים: לחות, אבק ועשן הנרות ומנורות השמן שהשחירו אותו שוב.
ברגע אחד מהיר, פרופ' ספינוזה מזהה את האמן "זהו דה מטאיס", הוא אומר בקול מלא התלהבות ששובר את הדממה שבבזיליקה. פאולו דה מטאיס (1662-1728) הוכשר בנפולי והיה בשירות של המשנה למלך באותה עיר. לפי פרופ' ספינוזה, זהו אותו ציור שהיה השראה שנתן השראה לטכניקת פיסול "באס רליף" שבה אלמנטים בולטים בקושי מאשר הרקע, ואשר ממוקם בקפלה של ההתגלות בסמוך לסקריסטיה.
ההחלטה נתקבלה, באם הסטאטוס קוו השולט בכנסיית הקבר יעניק את ההרשאה, הציור יורד ויעבור שחזור. הסטאטוס קוו אפשר זאת. מספר שבועות לאחר מכן, המשרד הטכני של הקוסטודיה לקח את המשימה להחליף את הציור בסצנה אחרת של התחייה, בשל מחויבויות של הסטאטוס קוו: מקום פנוי הינו מקום אבוד.
ביום שבת, ה-22 בנובמבר 2-14, עולי רגל שנרשמו בכנסיית הקבר, בתקווה להתפלל בקבר הריק של ישוע בשקע ובשלווה, והם הופתעו. בערב זה, הביא לסגירת הבזיליקה (1), המשרד הטכני של הקוסטודיה, בהסכמה עם שאר הקהילות הנוצריות, ובערב זה הוחזר דה מטיאס בחזרה למקומו.
שנה לאחר מכן, משום שבנוסף על השחזור שלקח כמעט שלושה חודשים, הציור נחשף בלוגאנו ביוזמה של מר קנסו. ציורים אחרים של הקוסטודיה גם כן נחשפו באותו אירוע יחד עם ה-"באס רליף" של כנסיית הקבר, שקודם לכן זכה לכבוד רב ע"י המבקרים בתערוכה של אוצרות כנסיית הקבר, כשהתערוכה מוקמה בארמון ורסיי.
הציור חזר שוב הביתה: מזכיר לנו שהקבר ריק משום שישוע המשיח באמת קם לתחייה.
עם ניסיון רב, בעת זו, הציור הותקן. תחת הפיקוח של האח הפרנציסקאני סרגיי לוקטינוב ובסיועו של עיסא שהין, עובדי הקוסטודיה עם כפפות לבנות, טיפלו בעדינות ובזהירות בציור המשוחזר. הוא כבד יותר מאשר כשהורד. על מנת לשמור על עבודת השחזור שבוצעה ע"י סרג' תיר, פריס, כעת הוא מוגן מקדימה בזכוכית מיוחדת, בשעה שחלקו האחורי מכוסה בפרופוליס של כוורת דבש אשר מאפשר לאוויר לזרום ולמנוע את האבק.
נזיר יווני אורתודוכסי סייע לעובדים. הייצוג עם העץ המוזהב של רוח הוקדש, השייך לכנסייה שלו,מקובע קדימה והינו מהווה תמרון מבחינה פיזית. הוא תלה אותו והחזיר אותו למקומו בעצמו. מעת לעת, קופטים וארמנים עוברים כדי לראות את התקדמות העובדים. מספר עולי רגל שבאו לחפש דממה בגולגולתא, אחרים שמחו לראות חלק מההיסטוריה של הבזיליקה. הלן, מתנדבת צרפתייה, חייכה כשראתה את המבנים ושל חיי הקבר וכמו כן על כך שמאמינים מזרמים נוצריים עובדים יחד ועוזרים האחד לשני.
התקשורת הפרנציסקאנית של הקוסטודיה תיעדה את האירוע הן בוידיאו והן בצילומים ותמונות. הם יחלקו זאת עם מי שהביא את השחזור של הציור לסיומו ואי לכך הקוסטודיה מודה להם בחום.
MAB
1. ביום שבת בלילה,דלתות כנסיית הקבר נסגרות בזמן מסוים וקבוע (7 בערב בחורף) ומפתחות מחדש ב-11 ולאחר מכן ננעלות עד יום ראשון בבוקר. מכסה של עולי רגל חייבת להירשם למפרע תוך ציון של המנהגים והזרם הדתי שלהם, ורק להם ישנה הרשאה להישאר בבזיליקה משך שעות שקטות אלו. שעות שקטות אלו מוקדשות לתפילה שקטה ולפעילות של הכנסיות השונות אשר במהלך הלילה חלות האחת אחרי השניה ברצף.
במסעו הקודם של קנסו לארץ הקודש, עיניו בעלות המומחיות זיהו מספר יצירות אמנות. הפעם הוא לווה ע"י פרופ' ניקולה ספינוזה, מנהל המוזיאון הלאומי של קאפודימונטה, שב-נפולי, איטליה. שניהם, מיקמו את הסולם לפני הקבר הריק של ישוע בכנסיית הקבר, ובפנס בחנו בדקדקנות ציור שמן (1.51 על 1.42 ס"מ או 59.4 על 55.9 אינץ) אשר משקיף על האדיקול.
הארכיון של הקוסטודיה מתארך יצירה זו לפני 1808, תאריך לא ידוע עקב הרס של חלק מכנסיית התקומה [כנסיית הקבר]. הציור שוחזר ב-1880 במלטה, ומאז הוא חשוף לפגעים סביבתיים: לחות, אבק ועשן הנרות ומנורות השמן שהשחירו אותו שוב.
ברגע אחד מהיר, פרופ' ספינוזה מזהה את האמן "זהו דה מטאיס", הוא אומר בקול מלא התלהבות ששובר את הדממה שבבזיליקה. פאולו דה מטאיס (1662-1728) הוכשר בנפולי והיה בשירות של המשנה למלך באותה עיר. לפי פרופ' ספינוזה, זהו אותו ציור שהיה השראה שנתן השראה לטכניקת פיסול "באס רליף" שבה אלמנטים בולטים בקושי מאשר הרקע, ואשר ממוקם בקפלה של ההתגלות בסמוך לסקריסטיה.
ההחלטה נתקבלה, באם הסטאטוס קוו השולט בכנסיית הקבר יעניק את ההרשאה, הציור יורד ויעבור שחזור. הסטאטוס קוו אפשר זאת. מספר שבועות לאחר מכן, המשרד הטכני של הקוסטודיה לקח את המשימה להחליף את הציור בסצנה אחרת של התחייה, בשל מחויבויות של הסטאטוס קוו: מקום פנוי הינו מקום אבוד.
ביום שבת, ה-22 בנובמבר 2-14, עולי רגל שנרשמו בכנסיית הקבר, בתקווה להתפלל בקבר הריק של ישוע בשקע ובשלווה, והם הופתעו. בערב זה, הביא לסגירת הבזיליקה (1), המשרד הטכני של הקוסטודיה, בהסכמה עם שאר הקהילות הנוצריות, ובערב זה הוחזר דה מטיאס בחזרה למקומו.
שנה לאחר מכן, משום שבנוסף על השחזור שלקח כמעט שלושה חודשים, הציור נחשף בלוגאנו ביוזמה של מר קנסו. ציורים אחרים של הקוסטודיה גם כן נחשפו באותו אירוע יחד עם ה-"באס רליף" של כנסיית הקבר, שקודם לכן זכה לכבוד רב ע"י המבקרים בתערוכה של אוצרות כנסיית הקבר, כשהתערוכה מוקמה בארמון ורסיי.
הציור חזר שוב הביתה: מזכיר לנו שהקבר ריק משום שישוע המשיח באמת קם לתחייה.
עם ניסיון רב, בעת זו, הציור הותקן. תחת הפיקוח של האח הפרנציסקאני סרגיי לוקטינוב ובסיועו של עיסא שהין, עובדי הקוסטודיה עם כפפות לבנות, טיפלו בעדינות ובזהירות בציור המשוחזר. הוא כבד יותר מאשר כשהורד. על מנת לשמור על עבודת השחזור שבוצעה ע"י סרג' תיר, פריס, כעת הוא מוגן מקדימה בזכוכית מיוחדת, בשעה שחלקו האחורי מכוסה בפרופוליס של כוורת דבש אשר מאפשר לאוויר לזרום ולמנוע את האבק.
נזיר יווני אורתודוכסי סייע לעובדים. הייצוג עם העץ המוזהב של רוח הוקדש, השייך לכנסייה שלו,מקובע קדימה והינו מהווה תמרון מבחינה פיזית. הוא תלה אותו והחזיר אותו למקומו בעצמו. מעת לעת, קופטים וארמנים עוברים כדי לראות את התקדמות העובדים. מספר עולי רגל שבאו לחפש דממה בגולגולתא, אחרים שמחו לראות חלק מההיסטוריה של הבזיליקה. הלן, מתנדבת צרפתייה, חייכה כשראתה את המבנים ושל חיי הקבר וכמו כן על כך שמאמינים מזרמים נוצריים עובדים יחד ועוזרים האחד לשני.
התקשורת הפרנציסקאנית של הקוסטודיה תיעדה את האירוע הן בוידיאו והן בצילומים ותמונות. הם יחלקו זאת עם מי שהביא את השחזור של הציור לסיומו ואי לכך הקוסטודיה מודה להם בחום.
MAB
1. ביום שבת בלילה,דלתות כנסיית הקבר נסגרות בזמן מסוים וקבוע (7 בערב בחורף) ומפתחות מחדש ב-11 ולאחר מכן ננעלות עד יום ראשון בבוקר. מכסה של עולי רגל חייבת להירשם למפרע תוך ציון של המנהגים והזרם הדתי שלהם, ורק להם ישנה הרשאה להישאר בבזיליקה משך שעות שקטות אלו. שעות שקטות אלו מוקדשות לתפילה שקטה ולפעילות של הכנסיות השונות אשר במהלך הלילה חלות האחת אחרי השניה ברצף.