"זיכרונות מסאן סלבטורה: מנזר, קהילה, מוזיאון": השורשים  של הקוסטודיה שבירושלים

"זיכרונות מסאן סלבטורה: מנזר, קהילה, מוזיאון": השורשים  של הקוסטודיה שבירושלים

החניכה של התערוכה "זיכרונות  מסאן סלבטורה: מנזר, קהילה,  מוזיאון"  נערכה ב-5 ביוני ב-קוריה של הקוסטודיה. התערוכה תהיה פתוחה לציבור עד ה-25 ביולי.

תערוכה זו, שהתאפשרה תודות לתמיכה של הסוכנות הצרפתית לפיתוח ותודות  לארגון ללא מרות רווח של אן.די.סי (לפיתוח המרכז) הינה פרי יוזמתה ונולדה על ידי המוזיאון של ארץ הקודש ומכוון להראות את השיאים של קשר הדוק של מאות שנים בין האחים הפרנציסקאנים והעיר של ירושלים.

באמצעות שלוש מסלולים של תימה ושל תמונות ארכיב,  מכלי עבודה, יצירות אמנות, אקס-ווטוס ו-15  פנלים של הסבר, התערוכה מאתרת את חלק מההיסטוריה שהתרחשה בין החומות של המנזר הפרנציסקאני הגדול, עם הקשר עם העולם הערבי-נוצרי.

החל מהמאה ה-16, הנוכחות של האחים הפרנציסקאנים בסאן סלבטורה התפתחה בשני כיוונים עיקריים: המנזר והקהילה, כששני המקומות בהלימה עם העולם הערבי המקומי. בחלק הראשון של התערוכה, המוקד הינו על הסדנאות הישנות של סאן סלבטורה – ה"סארטוריה" או חנות התפירה, בית המרקחת ובית הדפוס – שהחלו מהצורך ליצור מקומות של חינוך והפצת הידע. עד המאה ה-19, החניכים  מכפרים ויתומים הועברו לטיפולה של הקוסטודיה, הודרכו והוכשרו על ידי האחים עצמם. דוגמא אחת נינה בית הדפוס הפרנציסקאני , שהחל בשנת 1847  ומיד בלט כאחד מבתי הדפוס בירושלים שהוציאו לאור בערבית. לרגל אירוע זה, ניתן  להעריך את הקתשיזם משנת 1847, שהודפס באיטלקית ובערבית.  

בחלק השני, תשומת הלב הינה בפיצוח של פעילות קהילתית של סאן סלבטורה, שהינה הקהילה הקתולית הראשונה בירושלים ששם כהני הדת דיברו ערבית החל מהמאה ה-16 עקב הצורך של הקהילה המקומית. לבסוף, התערוכה מסתיימת עם חלק מעבודות פלסטיניות יקרות (החלק השלישי). אוצרות אלו יהיו בתצוגה באגף העתידי של ההיסטוריה של המוזיאון  שיהיה ממוקם במנזר.

"המקום הזה בזכות עצמו נושא עדות לקשר ההדוק שהפרנציסקאנים  היה להם ועדיים יש להם עם העיר העתיקה של ירושלים  ושל תושביה", הדגיש האח איבראהים פאלטאס, בהלימה לתפקידו כמנהל של מחלקת החינוך של הקוסטודיה של ארץ הקודש. "סאן סלבטורה הינו יותר ממנזר: זו קהילה, ספריה, ארכיב, בית ספר  ובקרוב מוזיאון שימשיך לאשש  את הזהות  הערבית הנוצרית של עיר זו. שם כיום אירועים אלו מתקיימים,  כך שאני הייתי רוצה להודות בייחוד ל-ג'ורג' אלמה, מנהל המרכז וחבר נכבד של הוועדה המדעית של המוזיאון של ארץ הקודש ולאח סטפן מילוסוביץ, מנהל מחלקת המורשת התרבותית של הקוסטודיה של ארץ הקודש ולכוח המניע מאחורי המוזיאון של ארץ הקודש.

משך הקופה כולה של התערוכה, סיורים מודרכים יתקיימו במספר שפות עם תשומת לב מיוחדת לקבוצה של הציבור הצעיר דובר הערבי, בשיתוף פעולה עם  האגודה בעד ארץ הקודש, שמפקידה בידי המוזיאון את הפעילויות החינוכיות שלה.

סילביה ג'וליאנו